מצות עשה לשבות מעבודת הארץ כו'. גרסי' בירושלמי פ"ק דערלה אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשר ובשביעית צריכה דכתיב ושבתה הארץ וכתיב שדך לא תזרע. גרסינן בתוספתא פ"ב דפאה הנוטע כרם להקדש פטור מן הערלה ומן הרבעי ומן העוללות וחייב בשביעית. והנה דין הערלה פשוט משום דכתיב לכם יצא הקדש שאינו משלכם וכן פסק רבינו בפ"י מהלכות מעשר שני. ודין הרבעי פשוט הוא ג"כ מטעם זה דהא קי"ל כל שפטור מן הערלה אינו חייב ברבעי וכמ"ש רבינו שם. ופטור העוללות ג"כ הוא דבר פשוט לפי שמתנות עניים אינן נוהגין בשל הקדש וגדולה מזו כתב רבינו בפ"ד מהלכות מתנות עניים דין כ"ד יע"ש. אך מאי דתני וחייב בשביעית לא ידעתי טעמא דמילתא. שוב ראיתי בירושלמי ספ"ז דפאה שהביאו תוספ' הלזו ואמרו רבי זעירא בשם רבי יוחנן ושבתה הארץ שבת לה' דבר שהוא לה' קדושת שביעית חלה עליו ורבי חייא בר אבא בעא קומי ר' מנא לאוכלו בלא פדיון אי אפשר דאי אפשר להקדש לצאת בלא פדיון לפדותו ולאוכלו נמצא כלוקח לו קורדום מדמי שביעית א"ל הגזבר מחליפו ביד אחר ע"כ. וכבר הובאה סוגיא זו בירושלמי פ' מקום שנהגו אמתני' דג' דברים עשו אנשי יריחו יע"ש וכעת לא ראיתי לרבינו שהביא דינים אלו דשביעית: