Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אבל סך הוא את השמן כו'. תניא בתוספתא פ"ק דדמאי הביאה הר"ש שם שמן של שביעית נותנין אותו לגרדי ואין נותנין אותו לסורק:
שמן של שביעית אין חוסמין בו תנור כו'. עיין לעיל פי"א מהלכות תרומות שיש ללמוד משם לשביעית:
וכל שאינו מיוחד כו' הרי הוא תלוי במחשבתו. עיין מהרימ"ט ח"א סי' פ"ג ובמ"ש התוס' פרק בא סימן (דף נ"א) ד"ה אלא ודוק:
ואין מאכילין אותם לא לעכו"ם ולא לשכיר. גרסינן בתוספתא פ"ז דשביעית אין מוכרין ואין לוקחין מן העכו"ם ומן הכותי פירות שביעית אחרים אומרים מוכרים לכותי עד ארבע איסרות ע"כ. ועיין במבי"ט ח"א סי' נ"א ודו"ק:
אין ב"ד פוסקין לאשה פירות שביעית. ירושלמי ר"פ שני דייני גזירות:
מרחץ שהוסקה כו'. מ"ש מרן ועי"ל דלכתחילה נמי מותר כו' קשה דא"כ למטה שכתב רבינו תנור שהסיקוהו בתבן או בקש למה יוצן הא אין לך צורך אדם כמו זה לאפות ולבשל יותר ממרחץ ומשום קושיא זו הוצרך למטה להביא דברי הר"י קורקוס ודחק טובא לחלק בין זה לזה וצ"ע. ומ"ש הראב"ד ואם אדם חשוב הוא לא ירחוץ דחנם דידיה כשכר דמי. מצינו כיוצא בזה בפרק כל הצלמים דאמרינן שלא בטובת ר"ג כבטובת אחרים דמי ודו"ק (*א"ה עיין במ"ש הרב המחבר בהלכות ע"ז):
והקור קדושת שביעית חלה עליו. עיין בפ"ג מהלכות טומאת אוכלין דין י':