Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הערל כטמא כו'. עיין במה שכתב הרב לח"מ פ"ב מהלכות חגיגה:
האוכל מע"ש באנינות של תורה. עיין בסמ"ג לאוין סי' רנ"ט:
אין מפקידין מעשר כו'. מ"ש הראב"ד ועכ"ז אין דעתי נוחה הימנו אלא במעות שהוא פקדון ארוך כו'. עיין במ"ש הרא"ש פ"ק דנדרים אההיא דלא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר דאמרינן לאלתר הוי נזיר דילמא השתא מיית ואפילו מאן דפליג בפרק כל הגט ואמר לא חיישינן שמא ימות הכא לזמן מרובה דל' ימי נזירות חיישינן ע"כ. כלומר דדוקא האומר ה"ז גיטך שעה אחת בעולם קודם מיתתי איכא מ"ד דמותרת לאכול בתרומה מיד משום שהחששא היא שמא ימות באותה שעה וכל שלא מת באותה שעה בהיתר אכלה התרומה וכן בההיא דשני לוגין החששא היא שמא יבקע הנוד תיכף לשתייתו ומ"ש לא חייש אבל הכא דהחששא היא שמא ימות בתוך ל' יום דנמצא דלא קיים נדרו אליבא דכ"ע חיישינן שמא ימות. ולפי זה האומר ה"ז גיטך ל' יום קודם מיתתי אליבא דכ"ע אסורה לאכול בתרומה מיד ודוק:
אומר אדם לחבירו בירושלים לסוך אותו כו'. (*א"ה עיין לעיל פי"א מה' תרומות דין ח'):