ויראה לי שאם באו עדי השטר כו': הרב בעה"ת בשער י"ז ח"א סימן ד' סיים בפירוש דברי רבינו וז"ל והטעם הוא דאם הוחזק בשקרן לא הוחזקו כל ישראל בשקרנים ע"כ. פירוש לפירושו כיון דע"כ עדי השטר אינם יכולים להעיד על כתב ידם אם לא שזוכרים ההלואה או השובר כמ"ש רבינו בפ"ח הלכך אם באו עדי השטר גובין בו דתו לא חיישינן לזיופא ודבריו תמוהין דאי מהאי טעמא מכשיר רבינו בעדי השטר למה תלה זה בהוראתו הרי גמרא ערוכה היא דאם הוא הוחזק כל ישראל מי הוחזקו והיינו בבא ראשונה שכתב רבינו משמא דגמרא מי שהביא עדים ונחקרה עדותן כו'. וכבר מהריק"א ז"ל כתב לתקן זה וז"ל כלומר שכתב ידן יוצא ממקום אחר דאי לאו הכי כיון שאין זוכרין ההלואה אין עדותן עדות ע"כ. והכוונה דא"א לאוקמי שזוכרין ענין השטר מטעמא דכתיבנא אלא דוקא כשאינן זוכרין כו' שנתקיים השטר שלא מפיהם שהרי כתב ידם יוצא ממקום אחר ואינם נאמנים לומר דאינם זוכרין מיהו אהני למאי דקאמרי שיודעין בודאי שזה כתב ידם ולא חיישינן בזה לומר אימור זיופי זייף דאינהו בקיאים בכתיבתם יותר מזולתם וזהו מה שחידש רבינו ותלה בהוראתו זהו כוונת הרב מהריק"א ז"ל. מיהו עדיין לא יצאנו מידי שאלה כיון דקיום עדי שטר זה אינו מתקיים ע"י אחרים דאימור זיופי זייף אלא ע"י עדי השטר עצמן אם כן כשאומרים שאינן זוכרין ענין השטר אלא דוקא שזה כתב ידם הרי חשוב דאין כתב ידם יוצא ממקום אחר ושטר זה אינו מתקיים אלא ע"י עדי השטר ואינהו אמרי שאין זוכרין גוף הענין והרי בטל השטר לגמרי כמ"ש בפ"ח וצ"ע: סליקו להו הלכות עדות בס"ד