ואם התקינה ללפוף עליה וכו'. והא דאמרינן בפרק כל הכלים (דף קכ"ג) תרגמה אביי בגולמי עסקינן זימנין דמימליך עלייהו ומשוי להו מנא אבל היכא דניטל חורה או עוקצה אדם זורקה לבין גרוטאות אין הכוונה דהיכא דניטל חורה לא מהני יחוד אלא דבגולמי שכיח דמימלך ומש"ה חשיב כלי לגבי שבת אף בלא יחוד אבל היכא דניטל חורה לא שכיח שיתקננה ללפוף אלא אדם זורקה בין גרוטאות ומש"ה לא חשיב כלי לשבת בלא יחוד אבל אם יחדה פשיטא דחשיב כלי אף לענין טומאה אך התוספות שם כתבו דניטל חורה לאו מנא הוא אפילו ע"י יחוד וקשה מהך מתני' דאם התקינה ללפוף עליה דטמאה שוב ראיתי להתוספות בפרק במה טומנין (דף מ"ט) ד"ה לא שכתבו בשם ר"י דהך מתניתין איירי בשעשה בה שום שינוי ותיקון למיתוח אבל בייחוד בעלמא למיתוח אינה טמאה וכ"כ בפרק אלו טריפות (דף נ"ה) ד"ה שיעורן ועיין בתוספות פרק דם חטאת (דף צ"ד):

מחט שהעלה חלודה כו'. בפרק במה בהמה (דף נ"ב) אמרי דבי רבי ינאי והוא שרישומה ניכר ועיין ברש"י שם ובהר"ש פי"ג מ"ה ולא ידעתי למה השמיטו רבינו: