א. הרכבת עץ שקד בעץ שקד מר

ליו"ד סימן רצ"ה

כו אדר תשי״ב

לכבוד

הרה״ג הנכבד ר׳ נסים הכהן יצ״ו

רב במושב שרשרת בנגב

שלום וברכה,

הנני לאשר קבלת מכתבו מיום כ״ב שבט דנא, ומתכבד לענות:

תשובה

א. לשאלתו בדין הרכבת עצי שקדים בעצי שקדים מרים

אין דין כלאים נוהג אלא באילני מאכל, אבל לא באילני סרק, אעפ״י שהם אינם בני מין אחד, ״ומ״מ הואיל ואין רוב העולם מכירין רוב המינין, טוב ליזהר מכולם״ (יו״ד סי׳ רצ״ה סעיף ו׳ בדברי הרמ״א), ושקדים אינם ראויים לאכילה, וכדפסק מרן ז״ל: ״השקדים המרים בין בגדלן ובין בקטנן פטורים, לפי שאינן אוכל״ (שם סי׳ של״א סעיף ע״ד), וכיון שכן, אין בהרכבתם איסור כלאים מן התורה, ולפיכך אין בזה אפילו משום טוב ליזהר, הואיל ורוב בני העולם מכירין שהם מין אחד, ולא יבואו לטעות להרכיב שני מינין.

ב. טבילה ביום השביעי מבעוד יום

ליו"ד סימן קצ"ז

ב. טבילה ביום הז׳

ודאי הוא שאין להתיר טבילה ביום הז׳ מבעוד יום, אמנם מרן ז״ל פסק: ״אם עברה וטבלה בז׳ ביום – עלתה לה טבילה״ [יו״ד קצז,ה], אבל הש״ך כתב: שהב״ח פסק להחמיר שלא עלתה לה טבילה, וטוב להחמיר היכא דאפשר, כיון שכן דעת הראב״ד, ושאר גדולי הפוסקים [שם ס״ק יא] (ועיין בספר ״כפי אהרן״ לרבי חסידא הגאון החסיד כמוהר״א עזריאל זצוק״ל, ח״א סי׳ ט׳ וסי׳ י׳), שדבר בקדשו באזהרה חמורה ומרעידה לשמור סייג חכמים זה, של איסור טבילה ביום הז', דיש לחוש שמא תחזור ותראה, ואם כן בטלה טבילתה לגמרי, ויש בה משום ספק כרת. לכן חלילה להתיר הטבילה ביום הז׳ מבעוד יום! אולם הואיל ופסק מרן ז״ל שאם עברה וטבלה ביום הז׳ עלתה לה טבילה, וכיון שגם הש״ך לא פסק להחמיר שתחזור ותטבול אלא היכא דאפשר, לזאת בשעת הדחק, שהיא בדיעבד, יש להתיר טבילה ביום הז׳ על פי שאלת חכם.

והנלע״ד כתבתי

בן ציון מאיר חי עזיאל

ראשון לציון הרב הראשי לישראל