משׁל מוסרי

(א) וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאַבְרָהָם יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּבֹא הַשָּׁמֶשׁ:

(ב) וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים בָּא מִבֹּא דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּרָה נִשְׁעָן עַל מַטֵּהוּ:

(ג) וַיָּקֶם אַבְרָהָם וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תַּעֲבוֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ סוּרָה אֵלַי רְחַץ רַגְלֶיךָ וְלִינָה פֹה הַלַּיְלָה וְהִשְׁכַּמְתָּ בַּבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְדַרְכֶּךָ:

(ד) וַיְמָאֵן הָאִישׁ וַיֹּאמֶר לֹא כִּי פֹה אָלִין תַּחַת הָאֵלָה וַיִּפְצַר בּוֹ מְאֹד וַיָּסֵר אֵלָיו הָאֹהֱלָה:

(ה) וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וַיָּשֶׂם לְפָנָיו וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכַל:

(ו) וַיְּהִי אַחֲרֵי אָכְלוֹ וְאַחֲרֵי שָׁתוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם עַתָּה נְבָרֵךְ לְאֵל עֶלְיוֹן קוֹנֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ כִּי הִשְׂבִּיעָנוּ מִטּוּבוֹ:

(ז) וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי אֵת־אֱלהֶיךָ וְאֶת־שְׁמוֹ לֹא אֲבָרֵךְ כִּי אִם אֱלֹהַי אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעוֹתַי הַשּׁוֹכֵן עִמִּי בַּבַּיִת וְנוֹתֵן לִי כָּל מַחְסוֹרִי:

(ח) וַיִּחַר אַף אַבְרָהָם בָּאִישׁ וַיָּקָם בַּחֲמָתוֹ וַיְּגָרֲשֵׁהוּ הַמִּדְבָּרָה:

(ט) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַיֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה:

(י) וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הֵן גֵּרַשְׁתִּיו מֵעַל פָּנָי כִּי לֹא אָבָה לְהוֹדוֹת לִשְׁמֶךָ:

(יא) וַיֹּאמֶר יְיָ רְאֵה הִנֵּה אָנֹכִי נָשָׂאתִי אֶת־פִּשְׁעוֹ זֶה מֵאָה וְתִשְׁעִים וְתֵשַׁע שָׁנָה הִלְבַּשְׁתִּיו כִּלְכַּלְתִּיו אַף כִּי הִמְרָה אֶת רוּחִי וְאַתָּה בֶּן אָדָם אֲשֶׁר בְּעָוֹן חוֹלַלְתָּ נִלְאֵיתָ כַּלְכֵּל אוֹתוֹ לַיְלָה אֶחָד:

(יב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַל נָא יִחַר אַף אֲדֹנִי בְּעַבְדֶּךָ חָטָאתִי הַפַּעַם בִּי אֲדֹנִי סְלַח נָא:

(יג) וַיְמַהֵר אַבְרָהָם וַיָּרָץ הַמִּדְבָּרָה וַיְבַקֵּשׁ אֶת הָאִישׁ וַיִּמְצָאֵהוּ וַיְשִׁיבֵהוּ הָאֹהֱלָה וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טוֹבוֹת:

(יד) וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיְשַׁלְּחֵהוּ לְדַרְכּוֹ וְגַם צֵדָה נָתַן לוֹ וַיֵּלֵךְ:

(טו) וַיְהִי דְבַר יְיָ אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית לֵאמֹר יַעַן כִּי נִכְנַעְתָּ לְפָנַי וַתַּעֲשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינַי גַּם אָנֹכִי אֶזְכּוֹר אֶת בְּרִיתִי לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר בְּהַעֲווֹתָם וְהוֹכַחְתִּים בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים:

(טז) אַךְ אֶת בְּרִיתִי לֹא אָפִיר אִתָּם וַהֲשִׁיבוֹתִים לְאַדְמָתָם הֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים עַד עוֹלָם.