סימן ו

ויוכל להיות שנקראה כנסיה זו הגדולה, מפאת שהיתה ראשונה ודוגמא ותבנית לדורות מאוחרים ותמיד אחר פרצות גדולות, וזמנים שנתרופף קשר האומה, וידל כבוד ישראל, נתכנסו ראשי חכמי ישראל וחבורותם במקום מיוחד ועל זמן מסוים, בשביל תקונים והנהגות טובות שראו בהם הכרח ותועלת להעמדת הדת על תלה, ולכונן קהלות יעקב במעמדם. והיתה כנסת כזאת ביבנה אחר החרבן, ואחרת באושא אחר שבטל השמד של רומיים לסיבת מרידת ומלחמת ביתר, שנתכנסו רבותינו למקומות ההם כמבואר בשער. ומזה לקחו גם ראשוני הנוצרים מנהגם בכנסיות כאלו, כידוע בקורותם. – ויתכן עוד, שנקראה גדולה, גם מפאת אריכות זמנה, לפי שנמשכה בעיקרה ושייריה, כמו שמוזכר מאתנו, שבעה דורות שלמים, בזמן ערך מאתים שנה. והם הם הסדר של חכמים שנקרא סופרים, והרוב מהם בעלי רוח הקדש, שקדמו לשוני ההלכות, שמזמן שמעון השני בן חוניו השני, הגם שנבלעו הדורות ההם כמעט לגמרי בחשבון השנים שבסדר עולם, ולא נשאר שם וזכרון לזמן היקר שבין עזרא ובין שמעון השני, ראש החכמים הנזכרים במשנה, וכמו שיבואר כל זה בשער תושבע"פ. ולהיות הדבר הזה קוטב יסובבו עליו דרושים רבים ונכבדים, רצוננו להגביל בכאן בקצור משך זמן הנזכר וברור האפשרי לנקודה המבוקשת. מזמן עזרא עד תחלת בוא היונים והשבתת מלכות פרס, כהנו ארבעה כהנים גדולים זה אחר זה. הראשון אלישיב שהיה מבוני חומת ירושלים עם נחמיה, השני יוידע בנו, השלישי יונתן בן יוידע הורג אחיו, הרביעי ידוע בן יונתן, והוא לעת זקנתו יצא לקראת אלכסנדר בתחלת בואו לאסיאה כמסופר בשער. והנה זמן אלו הארבעה יחשב לכל הפחות לשמונים שנה, וזה הנודע לנו גם משנות מלכי פרס האחרונים, המנויים בבירור לסופרי היונים שבזמן. – אחר מות ידוע, כהן חוניו בנו, ואחריו שמעון ראשון בן חוניו, והוא הנקרא ליוסף הכהן בכנוי צדיק, ולעדותו משך כהונת שניהם ארבעים שנה. ובתחלת ימי שמעון זה החל המנין למלכות יונים,‏ כששקטה הארץ ממלחמות שרי צבאות אלכסנדר, אלו נגד אלו, וזה מאוחר לתחלת בוא היונים כעשרים שנה, והוא חשבון השטרות שנדבר ממנו עוד. אחר שמעון ראשון, ולפי שחוניו בנו עודנו נער, כהן אלעזר אחיו, שבימיו נעתקה התורה יונית. אחרי אלעזר כהן ומן מועט מנשה בן ידוע, דודם של האחים שמעון ואלעזר, ואחריו חוניו השני‏ בן שמעון הראשון, שהזכרנו שהניחו אביו נער במותו. והוא הוליד את שמעון השני הנקרא במשנתנו בכנוי הצדיק שדברנו ממנו בשער, ורמזנו עליו היותו אחרון לסדר סופרים, וראשון לסדר תנאים. להיות שכהן סביב לשנת מאה לשטרות, כארבע וחמש שנים לפני השמד, הנה ההבדל והמרחק בין זמן שמעון ראשון ובין זמנו כמאה שנה, ובין עזרא ובינו ערך מאתים שנה. והראיות על זה, ששמעון המוזכר במשנה הוא השני בשם זה, ושחי בזמן שהגבלנו לו (וזה עיקר של המבוקש לנו) הרבה, ונזכיר אך קצתם.

א אנטיגנוס איש סוכו הוא תלמידו שהזכירה לו המשנה, ונניח שהיה בעת קבלתו בן עשרים שנה, וזה הפחות שאפשר; והנה אנטיגנוס שם יוני גמור, ואיך יקובל על הדעת שבימי שמעון ראשון, שלא עברו עדיין עשרים שנה לראשית בוא היונים בארץ, יהיו שמות יונים מתפשטים ומורגלים בינינו?

ב כתות הפרושים והצדוקים והביתוסים אין אנו מוצאים להם שם וזכר בימי השמד, ולא במלחמת החירות שאחריו, לא בשני דברי הימים לחשמונאים, ולא בחבורי יוסף הכהן, כמו שאנו מוצאים הרבה השם פושעים על המתחברים ומתדמים ליונים, והשם חסידים על המתחזקים בתורתם ומתנדבים למלחמה. והנה ידענו, שכתות צדוק וביתוס התחילו לצמוח בימי אנטיגנוס ואילו היה זה בתחלת מלוך היונים, היו מתראים כבר לפי טבע הענין, לכתות גדולות ומפורסמות בימי השמד והמלחמה, משנת קמ"ה עד ק"ע למלכותם, והיינו שומעים מהם אז, כמו שאנו מוצאים להם ראשית ורושם ניכר בימי שמעון, והרחבה יתירה בימי יוחנן הורקנוס בנו, כמבואר בשער, אלא ודאי, ששמעון המוזכר במשנה, הוא שמעון שכהן קרוב לפני מאה ואילך, ואנטיגנוס תלמידו חי עוד יותר קרוב להשמד והמלחמה.

ג יוסי בן יועזר שקבל גם הוא עוד משמעון הצדיק (כנראה מלשון המשנה קבלו מהם וכמו שהעירו ע"ז המפרשים), נהרג בשמד היונים בתחלת המלחמה שנת קנ"א כמבואר בשער, והנה זה העד הנאמן על זמן שמעון הצדיק שבמשנה, היותו רק דור שלם אחד לפני השמד, וא"כ‏ הוא שמעון השני.

ד הלל התחיל נשיאותו עכ"פ לא קודם לשנת ר"פ לשטרות. וכמאמרם (שבת ט"ו א'): הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן מאה שנה בפני הבית, והבית נחרב כנודע שנת ש"פ לשטרות, והנה מן שמעון הצדיק עד הלל היו רק חמשה דורות של הזוגות, בחשבנו כאמור שמעון ואנטיגנוס לדור אחד; ואם ניתן לכל דור שלשים ושש שנים, שהוא המספר היותר גדול שאפשר בשלשלת דורות תכופה, ביחוד כשאינה מאבות לבנים,‏ יעלו בין הכל ק"פ שנים; וכשנגרע אותם מן סך ר"פ, נשאר לתחלת זמן שמעון שנת מאה להיותם מוקדם שאפשר, והוא מכוון ממש לזמן שמעון השני. ובעין זה יש להוכיח משמעון בן שטח, שהיה דור רביעי לשמעון ואנטיגנוס, והיה גיסו של אלכסנדר ינאי שהוא דור רביעי לתחלת המלחמה; וא"כ היה שמעון בן זמנו של מתתיהו אך זקן ממנו מעט, שגם הוא היה זקן גדול בעת השמד. – ועל כן העיקר כמו שהנחנו, שמזמן אלישוב הכהן הגדול ועזרא הסופר עד שמעון הצדיק ואנטיגנוס רעו ותלמידו שבעה דורות שלמים, וזמן עכ"פ לא פחות מן מאתים שנה, והם ימי סדר הסופרים, מה שהוא שוה לגמרי למה שסימנו חז"ל בשם כנסת הגדולה ושיורי כנסת הגדולה, ושנמשך זמן שתיהן עד המלחמה של יונים והתחלתה, ואחרי כלותה, התחיל והיה ב"ד של חשמונאי, כמו שנבאר להלן.