Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 17; The Wisdom of the Pauper
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
החכם אומר תמיד בעולם העליון והמלאכים והנשמות, שהם צורות אמת, ונקראים לו ישי בעלי שנים. עוד על הכתוב (דניאל ב') די מדרהון, המלאכים העליונים, שהם צורות אמת ואינם בגופות, והנשמות נגזרות מהן, באור היוצא מהשמש, והנשמות הם בגופות. אולם העולם התיכון, כבר יצא היש לגוף, ומן השנים של הקו נעשו השלשה מרחקים של הגוף, ועל כן יקרא לו משולש. והנה הבלתי תכלית ובלימה היא באחד, ברצונו הקדום, והוא בשנים בעולם העליון, בעשר מדרגות הגבלות עצמותו, והוא בשלש, בעולמות הגוף ובפועל באדם. וזהו עומק כונת החכם במה שאומר שם להלן: וזה השם הנכבד בעבור שהוא באחד, עומד בעצמו, ובעבור שימצא בשנים יסמך, על כן אמרו ה' אלהים ה' צבאות". ולהלן: "וטעם דברי יעקב, והיה ה' לי לאלהים כי יש כח במשולש לקבל, ואין צורך לשנים". ויתבאר כל זה עוד בסוד שם המפורש, ובסוד האדם. ואמר בזה המקום עוד: "על כן אמר יתרו: עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים, וזה (גם כן) טעם, כי מי בשחק יערוך לה‘, כי לא יאמר ליוצר אין בכליך כמוך. ועוד שם: "וטעם אהיה, כאשר פירש, אשר אהיה; כי כל יש לא יעמוד כי אם השם, או בשם, וכל זה יתבאר בסוד שם המפורש. – ועל המקרא באיוב: והוא באחד ומי ישיבנו, כתב החכם: "יש אומר שהבי"ת נוסף, והאמת שאיננו נוסף, ולא אוכל לפרש, כי יש בו סוד גדול, והנה יבינהו המשכיל מדברינו. – והנה בעולם האמצעי אמר החכם (פ' שמות): "וככה הגלגלים תשעה, שהם גופות נכבדות, והעשירי שהוא קדש נקרא כן, בעבור שכחו בכל כסא הכבוד הוא התקיף, וכל הגופות מקיף. כונתו, להיות שכל תנועות הכוכבים לעצמם ממערב למזרח, אולם בכלל תהיה התנועה היומית בכל כ"ד שעות לכלל הצבאות השמים ממזרח למערב, עד שהוצרכו הקדמונים כנודע להניח למעלה מגלגל המזלות עוד גלגל אחד, חלק שקראוהו גלגל היומי, הנה יסבור החכם שזה הגלגל כבר איננו גוף בעל שלשה המרחקים, כ"א יש רוחני, לא גוף ובעל שנים לבד, ומניע הכל כמו תנועת הנפש לגוף. וזה נכלל בדבורו שהוא העשירי וקדש, ושם קדש הונח אצלו על כל הנעלה מהגוף, ואינו גוף, ולא בגוף, ולא עם הגוף. והנה התשעה שזכר לגופות נכבדות, החלק הנוכח מאש היסוד או האתירי, והוא גבנונית העולם השפל עד גלגל הירח, והוא הנקרא אצלו שמים סתם, ועליו שבעה כוכבי הנבוכה או המשרתים, ועליהם גלגל המזלות. ובספרו יסוד מורא כתב: ועוד ידוע כי גלגל האש והרוח אחד, כן גם גלגל המים והארץ, והמקיפים אותם ח' גלגלים בראיות גמורות. והנה יהי א"כ גלגל המזלות העשירי. וזו סתירה העירו עליה קצת מפרשיו, אולם להעומד בסודו הדבר נכון, כי לפי דרכו בסוד המספר שנבאר להלן, יבחן מספר העשר בשתי בחינות, בחינה שהוא כח מספר סך שוה בזה למספר תשעה ושמונה, ובחינת שהוא בה אחדות למספר העשרות הבאים אחריו. והנה גלגל המזלות הוא עשירי במספר הסך, והוא לכן גוף, ובשביל התאחדו לאחדות נעלה, נתהוה בגבנוניתו לקדש ולעצם שכלי, המאחד הכל ותנועתו רוחנית. והנה לפי זה הדרך יהיו גם שני גלגלי היסודות בכללותם גופות נכבדות, ולזה יקראם מוסדות הארץ, ועוד נחקור בזה בהגיענו לעולם השפל. – לאלה עשרה העגולים יכנה החכם חיות גם אופנים, בשביל באור מרכבת יחזקאל על דרך הרב, אולם ביותר עומק רוחניות הדברים ממנו. – וזה העשירי שהוא קדש, יכנהו רקיע שעל ראשי החיות, ואומר בראש מאמרו במעשה בראשית: "על ראשי החיה רקיע נקרא שער השמים, נטוי על ראשיהם ויהי מבדיל בין מים למים". – גם יכונו לו כמו שהזכרנו, כסא הכבוד, לפי שהם כסא לכבוד של מעלה מהם בעולם העליון השוכן בתוכם. והעשירי נקרא דמות כסא וכמו שהזכרתי דבריו, שכחו בכל כסא הכבוד". והראיה לפירושנו בגלגל העשירי, שהוא אחדות ורוחנית כל הגלגלים, ושלזה נקרא לו שער השמים, הוא אמרו על הראות בפ' שמות: "ושער העין משער השמים, כי ברגע אחד יראה תמונות רבות רחוקות עם קרובות, ואין ככה (במדרגה זו של הקבוץ לכלל ורוחניות) שער האזנים והאף והחיך והיד". וכבר הבאנו מאמרו³⁸ "ואם היתה כך יכולת להבין, איך תראה העין צורות משונות ברגע אחד, ואיך יכילו השמים בגרגיר הלבן, אז תחל להשכיל. והנה אמר בביאור, שמדרגת העין באדם מדרגת שער השמים, והוא אחדות הגלגלים כלם ברוחניותם. וכן יבואר לו המקרא: אין זה וגו' וזה שער השמים, כמו שיתבאר להלן בהגיענו אל באור סוד העולם השפל.
footnotes: ³⁸ עיין למעלה במבוא כולל.
והנה אומר החכם (פ"א משער השמים) בהעירו שם על מאמר ר' אליעזר הנודע, כדברים האלה "אבל מה שאמר (ר' אליעזר) קודם לכן, השמים מהיכן נבראו? מאור לבושו לקח ונטה כשלמה, דכתיב: עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה. העיר אותנו על סברא מופלאה; כי באמרו אור, כוון בשביל השפע העליון הנאצל על הגלגלים, כמו שבאר כונת החכם, שכמו האור שאצלנו, שאמר עליו יש הוא עצם ואינו גוף, הוא ראשון לעצמי העולם הזה, ראשית כל הגופים ואחרון לעצמים שלמעלה בעלי עצם וצורה; כן האור שלמעלה הוא עצמות הרוחני, כשהוא בא בגבול וצורה מאת העצם הבב"ת, ונגבל ומתאחד יותר יותר מן עצמות העולם העליון, גבולי ראשונים. ולזה עצמות הגלגל הוא הכח והשפע הנאצל עליו, והיא אורה שלמעלה, ויהיה עצמותם אור פנימי דק יותר, ותארם גופות זכות מאשר לנו, ויראה שהחכם סובר אותם שטחים בעל שני מרחקים בלבד, וזה פירושו של החכם במאמר שהשמים נבראו מאור הלבוש. (והנה יהיה הלבוש כנוי לעולם העליון העומד בשם, והוא הגבלת העצם בב"ת, כשהיא משכיל עצמו בהגבלת ושעור כחותיו. ולמה יכונה זה בלבוש? והנה יאמר בזה: וטעם כניית הלבוש הוא סוד מופלא, כי ענין הלבוש הוא דבר נבדל מהאדם ואינו עצמו, והוא קרוב אליו יותר מכל הדברים הנבדלים ממנו. הוא מחליפו בזולתו כל זמן שירצה, בין כלו בין מקצתו, ולפעמים נמצא ערום ממקצתו, ולפעמים מלובש כרצונו ובחירתו. ועוד יתבאר סוד זה בפרשת בראשית ר"ל, סוד הלבוש, והבן זה", יתבאר זה בסוד השם הנכבד). והנה אמר החכם (דניאל י"א): "גופות העולם התיכון לא תחלינה ולא תכלינה". וכונתו להיות זה העולם עומד בעולם העליון, והוא עצם השכלי או האור העליון, כשהוא מוגבל ומתפרט יותר עד העשותו לנשמות מיוחדות, למלאכי השרת, ולנשמות בגופים זכים מתמידים, לא יעבור עליהם השנוי בעצם, כי אם עצמותם לעולם שוה, הנה הם נבראים תמיד בחפץ הפשוט הנזכר. ולזה הביא החכם ראיתו מן המקרא "וכתוב על זה העולם: הללוהו כל מלאכיו גם צבאיו, גם המשרתים, גם שני המאורות, ואומר על הכל, כי הוא צוה ונבראו. ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור". והנה זה לראיה שאין כונת החכם בדבור לא תחלינה ולא תכלינה, שאין להם התחלה, שהלא הוא מודה בחדוש כללי, ונזהר מאד מליתן קדמות לשום דבר חוץ מהבורא יתברך; אלא כונתו שהתחלת הויתם והפסדם והויתם, היינו הגבלותם לעצמים מיוחדים והפסדם, היינו שובם לעצמית הב"ת, והתחדשם שנית ושלישית עד לאין תכלית, אינו בזמן, שלא בא להויה, כי אם באמצעות אותן הגופות הנכבדות, כ"א בחפץ הפשוט, שיסודו בעצם הבב"ת, שאין לכנותו בשם, ולפיכך הכל נברא בצוויו מבלימה. – והנה ימשך מדברי החכם, שדעתו כי כל זה העולם ופעולתו שכל, ונעשה ברצון, ותנועתו אינה תנועת טבע ומיכאניקות כרוב התנועות שבעולם השפל, שרק המשכיל יבחון תנועותם לחק שכלי, אולם בגשמים ההם בעצמם עדיין אינם שכל, כ"א טבעי מיכאניקי. ולזה בגופות הזכים שבעולם התיכון, ק"ו שתנועתם שכלית ע"י הרוחני שבהם, המניע את גופם הזך, הגם שגם הגוף הזך ההוא הוא טבעי מיכאניקי אל הרוחני, שהוא מלבוש לו, תנועה אחת מדובקת נצחית, והוא תנועת העגול והסבוב עפ"י חקים שכליים ידועים ונדרשים לחכמים. כי זה עיקר, שכל גוף אינו מניע עצמו, כי אם ע"י נפש שבו. והוא אומר על הדבור אלהים חיים, על דעתי להפריש בין אלהים ובין הצבא, כי לא יתנועע הוא מעצמו". ובאמת היתה זאת דעת כל הקדמונים יחד, מזרחיים ויונים, ובפיהם נתקנו אצלנו השבחים והברכות, כמו אלפא ביתא של אל אדון. הפסקא הראשון גם השני על העולם העליון, ובאו בו מדות השם ותאריו בעצמים פועלִים, גדלו וטובו, דעת ותבונה, זכות ומישור, חסד ורחמים, ואחר באו יתר החרוזים בעולם התיכון, ואומר עליהם, שהם הנוצרים בדעת ובבינה, וניתן בהם הכח, למשול בתבל, וששמחים בפעולתם, ועושים באימה רצון קונם וכו'. וכן בברכה נקראים: פועלי אמת שפעולתן אמת. – ולזה יסבור החכם שע"י תנועותיהם והשפעת כחם, יבוא ההויה וההפסד וכל המקריים שבעולם השפל. והוא הדבור הנודע לו, ומכופל בספריו לרוב, ונביא איזה מהם עקריים בפנים ויתרם בהגהות: "ודע, כי גזרות העוברות והעתידות באות מהשמים, והם דברי השם וכתוב: לעולם ה' דברך נצב בשמים. וסוד המערכות מתחלת בריאתם, על כן מערכות השמים הם הספרים. ועוד (פ' שמות): וארד להצילו, בעבור היות השמים נכבדים מהארץ, והשם מלא כבודו הכל, רק בעבור כי כל הגזרות באות מן השמים, על כן מלת וארד. ועוד (פ' ואתחנן ה') הוא אומר: "ודע כי שרש כל המעשים והתנועות גזרות השם, וכל הנמצאים תחת השמים כחם ותולדתם, כפי המערכת העליונה עם השרשים למטה, ועם המרכבה, (וכן) כפי תנועתם יום יום ועת עת, כי לעולם יהיה שנוי, כאשר פירש בעל ס"י. והנה גם לפי דעות הפלוסופים היונים, שאחריהם נמשך הרב, יבואו מתנועות הגלגלים העירוב וההתמזגות בארבעה היסודות של העולם השפל, אמנם לפי דעת החכם הזה הנמשך אחרי חכמי קדם בזה, יבוא כל חיות וכל כח קיום והתמדה בעוה"ז לכלל המינים ולפרטי אישיהם מן הגלגלים, ויכונה בשם שפע, וכח נאצל מהם, והוא הנראה לחושים בדמות האור, הנקרא אצלו ההווה הראשון בעוה"ז. ובאמת אין להכחיש, שיש לשמש באורה פעולה גדולה בגשמים, וכשיתקרב אלינו בקרני אורו בקו ישר, יתן עֹז ועצמה בכל העצמים בעלי התבנית הצומח והחי, ויפרו ויגדלו; וכשיתרחק מעט ויתעקמו קרניו, יאסף הכח ויחלש, וכאלו נרדם טבע היצורים כלם, ונמו שנתם כחצי שנה, אלא שהחכם סובר שזו הפעולה הגדולה משותפת לכל צבא מרום בפעולות נראות לעינים, כמו השמש, וגם לירח פעולות ביחוד בגופים הלחים נכרות בחוש, ופעולות בלתי נכרות לחושים. וכי יתפשטו אלו הפעולות, לא בלבד ביסודות הראשונים, כי אם גם בכללי המינים ובפרטי האישים, ויבדלו זה מזה, לפי חלוף והבדל הפעולות ההמה. ואילו עמדו בזה השיעור היה טוב, אלא שחתרו הכלדיים הראשונים במלאכה זו, להגביל פעולת כל אחד ואחד מהגלגלים וכוכביהם, ואמרו שכוכב פלוני ישפע ממנו כח כזה ותכונה כזאת, ויתחזקו או יחלשו הכחות והתכונות, לפי המצב של הכוכב ביושר או בנטיה, בנצב או בעקום לארץ, כדרך שהוא בשמש נראה. ועוד יתמזגו ויתערבו הכחות השונות הללו השופעות מהכוכבים, לפי ערך מצבם אחד לחבירו, וערך מצב כל כוכבי לכת אל גלגל המזלות וכוכבים הקיימים הצבא הגדול" ואלו הערכים, שהם רבים אין מספר, לפי ערך מספר הכוכבים הפרטיים, ומספר חבורי אגודת כוכבים, הנקראים צורות השמים, הוא הנקרא אצלם מערכת השמים, בשעה או בזמן ובשנה וביום מיוחד. – והנה לא היה להם בהנחות שום טעם ויסוד מושכל, רק שבאו מצד הנסיון, שחשבו המצבים והמערכות בנקודת זמן מה, ועיינו בקורות העולם ביסודות ובצמחים בחיים, באומות שלמות ובפרטי אנשים, ולפי הנסיונות ההם הגבילו פעולות הכוכבים בפני עצמם ובקישור מערכותיהם, ואמרו והניחו בזה יסודות וכללים, מזל צומח ומזל שוקע, מבט אהבה ומבט שנאה, בחבור או בנוכח, ובארצות קבעו האקלימים לפי קרבתם לקו השוה או לציר, וכן באומות תושביהן חלקו להם לכל אחד ואחד איזה כוכב או צורה, ובפרטים בחנו רגע ההריון ורגע המולד, ולפיהן זמן חול הבחרות והעמידה והזוקן, ותכונת המערכה בנקודות זמנים אלו, ועל זה הגבילו תכונת האיש ההוא ומקריו והמשך חייו. – וכל המזרח עמד בדעות אלו ונתפרסמו מאד, שקראום חכמת האצטגנינות ואסטרולוגיא, וגם בין חכמי קדמונינו הדבר מקוים. ונודע מה שאמרו לרוב במזל, ומי שנולד במזל כוכב זה או זה, שהוא משמש בשעה פלונית מהיום ויום פלוני מהשבוע. – והנה הדבר נגלה, איך כל ההנחות הללו אין להם יסוד ברור לבנות עליו, וזה לפי שאם אנו יודעים פעולת השמש באורה, ואיך היא מוספת כח ועצמות בנבראי מטה, ונודע ג"כ מעט מזער מפעולות הירח, הנה פעולת שאר הכוכבים לרוב רחקם מאתנו במוחלט ואין בידינו להבחינו מה ואיך הוא, אולם בכלל הוא אמת ברור, שיש לכל צבא המרום פעולות הרבה בארץ בכללה, במה שהיא כוכב היינו גרם מגרמי העולם בין הכוכבים, או מוצק לגלגל הגדול לפי דעת הקדמונים. ועי"ז גם ביסודות ובפרטי המורכב מהם. ולא יסופק לאיש, שלוא היתה הארץ קרובה או רחוקה בכפלים מהשמש מאשר היא באמת, כבר היתה באשה ובמימיה ובאוירה ובאדמתה משונה הרבה מאשר היא עתה, והיו גם הרכבותיהם משונים מאשר הם. וכן אין להכחיש פעולת שאר גרמי השמים ובניניהם וסדריהם על אדמתנו, והם המיחדים ומגבילים בפעולותיהם כל הנעשה בארץ, כמו כן הארץ עצמה תהיה בפעולתה גדולה ורבת הפעולה על כל שוכניה, שהיא האם להם, לפי שינוי המקומות בהר ובשפלה באמצעיתה ובקצוותיה, ושינוי האוירים והמימות והמזונות. וכבר הוכנו לזו הדרישה חכמות מיוחדות עפ"י השכלה בנסיון אמתי, אולם ההשפעות והפעולות של הצבאות ומערכותיהן, הגם שהוא אמת וגדול מאד, ואולי הרבה יותר, מאשר נדמהו בחושינו החלושים ונסיוננו הקצר, כי תמול אנחנו ולא נדע, לא נוכל לגזור דבר בדרכי הפעולות ההם מהותם ואיכותם. וזו המלאכה באיצטגנינות שהחזיק בה החכם, כהרבה מבני דורו והקודמים, שנמשכו לדרכי חכמי הכלדיים, היא שקרנית, אין לה שתסמוך כ"א על נסיון מסופק, ורובו בדוי ודאי, עם היות היסוד הראשון מפעולות הגרמיים העליונים בתחתונים, והיות ההויות כלם בעולם הזה, מתהוות בכחות שופעות מעליונים, וכן כל מקריהם שבטבע יש לעליונים פעולה והשפעה בו, וזה לפי שכל המציאות קשור יחד, זה אמת ברור. ואיך שיהיה הדבר באמתת שטתו של החכם, אין אלו ההנחיות הפרטיות, במה שהם מסופקות או שקריות, מזיקות לה כלל, אם היות הכולל אמת, וכמו שבארנו. – והארכנו בזה בשביל היות זאת האמונה באיצטגנינות לחרפה גדולה לחכם בעיני הבלתי בוחנים הדברים לאות ולמופת נגד חכמתו, ועומק שטתו ואמתתה בעיני הבלתי מעמיקים או הכרוכים במשפטם אחרי המפורסם בלבד. ולזה הענין או משפטי הכללי, בפעולות העליונים הוא הולך ומבאר כתובים ומאמרים רבים, ונזכיר בזה קצתם, חוץ מהרמזים, שאמר בזה במצות ובסתרי התורה, שאלו יבוארו להלן ביחוד, ונבאר עתה עומק שטתו בעולם השפל.