Nachal Eitan on Mishneh Torah, Blessings Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אם שתה השמן לבדו מברך שהכל. עיי' בכ"מ שתמה דכיון דאזוקי מזיק אין לברך עליו וכן פרש"י והרי"ף וכו'. ואין זה תמיה שהרי גם הראב"ד בעל מריבו מודה לו בזה. וכמו שמבואר ממ"ש בהשגות בפ"י מהלכות תרומות גבי כוסס חטה דמברך עליה בורא פרי האדמה אף אי נימא דגבי תרומה פטור משום דאזוקי מזיק גבי ברכה לא מפטר לגמרי וכן דעת כמה פוסקים גבי כוסס שעורין דמברך וכן פסק בהג"ה באו"ח סי' ר"ח אע"ג דודאי פטור גבי תרומה וכ"כ הפר"ח להצריך ברכה גבי שמן. וכן מאי דפטרינן גבי אכילת ושתיית יוה"כ כגון בשתיית חומץ ואכילת פלפלין רטובין מ"מ בברכה מחייב וכמ"ש בסי' תרי"ב דכיון שנהנה הגרון מעט מחייב לברוכי עליה אע"ג דאזוקי מזיק ליה ואינו אוכל הראוי לאכילה לא מפטר רק מברכת פרי העץ וכדאיירי בסוגיא דברכות (דף ל"ה סוף ע"ב) אבל מברכה כללית אפשר דלא מפטר.
הפלפלין והזנגביל בזמן שהן רטובין מברך עליהן בורא פרי האדמה. וכתב הכ"מ שתמה הרמ"ך כיון דפלפלין מקרי עץ וחייבים בערלה למה אין מברכין ברטיבי בורא פרי העץ. ועיי' מה שתירץ בזה הכ"מ ז"ל. ומיהו על רבינו מעיקרא לק"מ דאיהו אזיל לטעמיה שלא זכר כלל דין הפלפלין שחייבים בערלה והשמיט בדיני ערלה הך ברייתא דמייתי הגמ' בברכות ובכמה דוכתי היה ר' מאיר אומר ממשמע שנאמר וערלתם ערלתו את פריו איני יודע שעץ מאכל הוא אלא מה ת"ל עץ מאכל להביא עץ שטעם עצו ופריו שוה ואיזה זה הפלפלין ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה. וכתב הפר"ח דסובר רבינו דרק ר' מאיר הוא דאמר הכי אבל רבנן פליגי עליה דר"מ וס"ל דפלפלין לא מקרי עץ מאכל לגבי ערלה ורק בברכת הנהנין חייב כיון שנהנה קצת. ולפ"ז על כרחך לרבנן אין לברך עליו בורא פרי העץ כיון דלא מקרי עץ מאכל ופסק רבינו כרבנן. ונראה דטעמא דרבנן דלא דרשי קרא דעץ מאכל להביא עץ שטעם עצו ופריו שוה וכו'. דס"ל כדרבי יוסי דאמר בריש פ"ק דערלה גבי הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה דאפי' אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור. וטעמא דר' יוסי מפרש בירושלמי ונטעתם כל עץ מאכל את שהוא למאכל חייב לסייג ולקורות פטור. וא"כ דאיצטריך להו קרא לכדר' יוסי משו"ה לא דרשי מיניה להביא עץ שטעם עצו ופריו שוה. ומיהו כיון דחשיב אוכל ופרי לעניין ברכה נראה דהוא הדין דחשיב פרי לעניין חיוב מעשר עכ"פ מדרבנן ויתבאר בהלכות ערובין.
והנובלות שהן פגין מברך תחילה שהכל. ובפירוש המשנה פ"ו דברכות כתב רבינו דנובלות הן הפירות שנפלו מן האילנות פגים קודם שנתבשלו. ומשמע דבכל הפירות קאמר ואף בענבים שכבר הגיעו לכפול הלבן שנקראים בוסר אין מברכין עליהן ברכת פרי העץ וכן משמע מדברי הש"ך שכתב ביו"ד סי' רצ"ד דאף דנובלות דענבים אע"ג דהוו פרי לעניין ערלה ורבעי אפ"ה לעניין ברכה לא הוי פרי ומברכים עליהן שהכל. ומשמע דאף שהגיעו לשיעור בוסר דאז הוא דנאסרו משום ערלה ורבעי וכדמוכח במתניתין דפ"ק דערלה ודברי רבינו בסוף פ"ט מהלכות מעשר שני ונטע רבעי. ואפ"ה אינו מברך עליהן אלא שהכל [ונראה דטעמא משום דלא מצינו דאיקרי פרי כלל אלא בשהגיע לעונת המעשרות דבו נאמר מפרי העץ אבל הבוסר שאינו חייב במעשר לא נקרא פרי כמו שנראה מדברי רבינו בפ"ב מהל' מעשר וכיון דלא מצינו שנקרא פרי כלל לכך לא תקנו בברכתו לשון פרי כלל רק שהכל. ואינו מוכרח דמכל מקום נקרא פרי גבי נזיר וכן כפניות פרי לכל דבר חוץ ממעשר כדאיתא בערובין (דף כ"ח) אלא משום דאמר התם גבי חזיז דאין מברכין אלא שהכל משום דלאו גמר פרי] וזה דלא כמ"ש הכ"מ בהלכות מעשר שני ונטע רבעי בפרק הנזכר בפשיטות דעל בוסר דענבים מברך בורא פרי העץ ומחמת כן הוקשה אצלו דברי רבינו דשם ולפי מ"ש אתי שפיר דברי רבינו ויתבאר התם בס"ד. [ושם יתבאר ג"כ הטעם דסמדר אסור בערלה וברבעי אף שאינו נקרא פרי. ומיהו כשהגיע לעונת המעשרות נראה שגם רבינו מודה דמברכין עליה בורא פרי העץ כיון שאז נקרא פרי העץ כדמוכח בפ"ב מהל' מעשר וכן בפ"ה מהל' שמיטה מוכח שאז הוא פרי גמור שהרי נתבטל מהאילן דין שביעית וכן דעת הגאון בביאורי או"ח דברכה הוי כמעשר. ובערובין (דף כ"ח ע"ב) פרש"י דאם הוא גמר פרי לעניין מעשר כ"ש לשאר מילי. ועיי' בס' א"צ מה שתמה על דברי הט"ז באו"ח].