Nachal Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Foods Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לא שתק הכתוב מלאסור האכילה אלא מפני שאסר הבישול וכו' וא"צ לומר אכילתו כמו ששתק מלאסור הבת מאחר שאסר בת הבת. עיי' בלח"מ שכתב לדעת רבינו דק"ו זה אע"ג דאינו אלא גלוי מילתא בעלמא לא מהני ללקות עליו אי לאו משום דכתיב לא תבשל יתירא ובאם אינו ענין מוקמינן ליה לאכילה. דה"נ גבי בת אתא לן קרא יתירא ערותך הנה. וקשיא לי על דבריו מהסוגיא דיבמות (דף ס"ח) דחשיב גלוי מילתא בעלמא אזהרה חללה לכהן מק"ו דגרושה שמותרת בתרומה אסורה לכהן זו שאסורה בתרומה אינו דין שאסורה לכהן ופסק כן רבינו בריש פ' י"ח מהל' איסורי ביאה. והרי התם משמע דליכא קרא יתירא לאסור לכהן נבעלה לפסול רק מדין ק"ו ואפ"ה חייב. אבל מה שיש להקשות לכאורה ממ"ש רבינו בריש הלכות טומאת מת מצאתי ראיתי שהרגיש בזה בשו"ת מוצל מאש סי' כ' ובס' צרור החיים אבל כבר תירצו בשו"ת זרע אברהם חלק חו"מ סי' י"ב ע"פ הסוגיא דנזיר (דף נ"ד ע"א): לכך נראה דכל היכא דלא הוי רק גלוי מילתא בעלמא מהני אפי' היכא דליכא קרא יתירא וה"נ מהני ק"ו דאכילה מבישול. והא דאיצטריך כלל קרא דלא תבשל לאיסור אכילה י"ל דקושטא דלאו משום מלקות הוא אלא משום הא דאמרינן בפסחים (דף כ"ה) וכתבו רבינו לקמן בפי"ד:
המבשל בשר במי חלב וכו' או שבישל דם בחלב פטור וכו'. מה שהקשה הלח"מ דמנ"ל לרבינו והרב המגיד דבדם הוא פטור אבל אסור לק"מ דכיון דגבי הדדי תנו להו בבריתא דם ומי חלב מסתמא שוין המה וכיון דגבי מי חלב קי"ל דאיסורא מיהא איכא כמו שהוכיחו התוס' התם ה"נ גבי דם: גם מה שהקשה הלח"מ דמנ"ל לרבינו דהמבשל שליא בחלב איסורא מיהא איכא הא מסיק בפרק כל הבשר דלא איצטריך קרא למעוטי דפירשא בעלמא היא. לדידי לא קשיא ולא מידי דרבינו אזיל לטעמיה שכתב לעיל בפ"ד ובפ"ה דין י"ג דשליא דנבילה וטריפה או של בהמה טמאה או שיצאה מקצתה אסורה דעל כרחך ס"ל דלענין איסורא בעלמא לא אמרינן דהוי פירשא. ושם ביאר הרב המגיד טעמו מדסמכו בגמ' סוף פ' המקשה היתרא כשנמצאת בבהמה למקרא שכתוב כל בהמה תאכלו לרבות את השליא ואמרו שאם חישב עליה מטמאה טומאת אוכלין ואין זה במה שהוא כפרש גמור. וא"כ על כרחך דס"ל לרבינו דלא אמרו בפ' כל הבשר דשליא הוי פירשא אלא לענין חיובא. אבל איסורא מיהא איכא:
המבשל שליא עור וגידין ועצמות ועיקרי קרניים וטלפים הרכים פטור. בברייתא דפ' כל הבשר לא נקט אלא העצמות והגידים והקרנים והטלפים שבשלן בחלב פטור. אבל יצא לו לרבינו מהא דתניא סוף פ' המקשה בנבלתה ולא בעור ולא בעצמות ולא בגידין ולא בקרנים וטלפים. ובריש פ' העור והרוטב מבואר דאפי' עיקרי קרנים וטלפים הרכים אין מטמאין טומאת נבילות. ופסקו רבינו בפ"א מהל' אבות הטומאות דין ז'. ומשם למד רבינו דהוא הדין לעניין חיוב לא הוו כבשר וכמבואר מדברי רבינו והרב המגיד לעיל בפ"ד דין י"ח ע"ש. ומ"מ איסורא מיהא איכא ואפי' בעור וכמ"ש שם: