רחל בת עז צמרה פסול לציצית. ונראה דלאו דוקא דפסול לציצית לחוד דהוא הדין דפסול לתכלת דבגדי כהונה. ואע"ג דבבכורות יליף לה רב פפא מדכתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים גדילים תעשה לך מה פשתים שלא נשתנה אף צמר שלא נשתנה. מ"מ ילפינן מתכלת דציצית לתכלת דבגדי כהונה לעניין זה. ויש להביא ראיה לזה דאמר בפ"ק במנחות (ריש דף ו') גבי כלאים דבגדי כהונה שמצותו בכך פי' שאי אפשר בהיתר ומשו"ה אין ללמוד מזה להתיר לגבוה שאר איסור שאפשר בהיתר כגון טריפה. ואי איתא דצמר כזה שבא מרחל בת עז כשר לבגדי כהונה. א"כ משכחת לעשיית בגדי כהונה בהיתר שלא באיסור כלאים ואע"ג דשש הוא כיתנא ותכלת הוא עמרא מצי למיתי מצמר רחל בת עז דליכא בה משום כלאים וכדכתב רבינו בריש פ"י מהל' כלאים. וכן מסוגיא דבכורות יש להוכיח דליכא שום איסור תורה בכלאים דצמר כזה וכמו שיתבאר שם בעזה"ש וכיון דמשכחת בצמר כה"ג בלא איסור כלאים ואפ"ה קאמר דלא שרי רחמנא כלאים בבגדי כהונה אלא משום דא"א בשש וצמר בלא כלאים. ש"מ מזה דצמר כזה שאין בו איסור כלאים פסול לבגדי כהונה.