היו מומין שאפשר שנולדו בה אחר אירוסין אם נמצאו בה אחר שנכנסה לבית הבעל על הבעל להביא ראיה וכו' ואם היא בבית אביה על האב להביא ראיה שאחר ארוסין נולדו. וסיים הטור באה"ע סי' ל"ט ואם אין לו ראיה לאב תצא בלא כתובה. ודקדק מזה הב"ח שם דדוקא כתובה לא בעיא הא גיטא בעיא וכתב דגם מדברי רבינו יש לדקדק כן מדלא כתב כן לעיל בפ"ז גבי דיני קידושין דהוי טעות לבטלן רק כאן גבי כתובה פוטר. ונראה דיפה כתב הב"ח ודלא כבעל הבית שמואל שכתב דמוכח לדעת הטור דמתבטלין הקידושין דהא כתב דצריכה להחזיר לו הקידושין והיכא דצריכה גט אין מחזירין הקידושין שלא יאמרו דהקידושין אינן כלום ואינה צריכה גט עכ"ד. ואין זה מוכרח דאפשר דהטור סבר כדעת הבית יוסף שפסק בסי' נ' דגבי קידושי ספק חוזרין הקידושין ואע"ג דצריכה גט ולא חייש לשמא יאמרו דהקידושין בודאי אינן כלום ואינה צריכה גט וגם קידושין תופסין באחותה. וטעמו ביאר הבית שמואל עצמו שם דסבר דבקידושי ספק לא מפקיעין ממונו דבעל מחמת חששא זו דשמא יאמרו דהקידושין אינן כלום דבספק מן הדין הן של בעל. וא"כ הכי נמי יש ליישב לדעת הטור כאן דאם האב אינו מביא ראיה שנולדו אח"כ מן הדין הקידושין שייך להבעל דמסתמא היו קודם ארוסין ומשום הכי צריכה להחזירן ולא מפקיעין ממונו מחמת הך חששא שכתב הב"ש: ומיהו גט צריכה שפיר ולא פטרינן מטעם דנימא כאן נמצאו המומין וכאן היו. וטעמא דכיון שהיא אומרת שנולדו אחר ארוסין הויא לה כאילו אומרת לו קדשתני וקיי"ל דצריכה גט משום דשויא אנפשה חתיכא דאיסורא. ואע"פ שכתב הבית שמואל דהכא גרע מכי אמרה קדשתני בעלמא דליכא הוכחה שמשקרת אבל הכא כיון דאמרינן כאן נמצאו המומין וכאן היו מעיקרא מוכח דמשקרת עכ"ד. ואיברא זה אינו דודאי דלא גרע כאן משום זה דמ"מ לא גריע סברא זו דכאן נמצאו וכאן היו מאילו היו עדים מעידים לפנינו שהיו בה המומין קודם ארוסין ואף בכהאי גוונא היתה צריכה גט דהרי קיי"ל דאפילו נגד העדאת עדים מצי אינש לשוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא וכמ"ש ביו"ד סי' א'. ושוב מצאתי שהשיגו להב"ש בזה בעל ספר פני יהושע בקונטרס אחרון שלו בכתובות פרק המדיר עיי"ש: