אם לא נתחייב בכל הברכות האלו צריך להשלים מאה ברכות מן הפירות. כיצד אוכל מעט ירק מברך לפניו ולאחריו וחוזר ואוכל מעט מפרי זה ומברך לפניו ולאחריו. כתב הלח"מ דרבינו לא קאמר אלא שאם אכל ירק ולא היה בדעתו לאכול יותר בעת ההיא אבל לכתחילה אסור לאכול מעט ולברך ברכה אחרונה כדי לגרום ברכה יתירה. וגם בס' מעשה רוקח כתב כן. ואינו מחוור דהרי רבינו כאן בא לומר איך לעשות כדי להשלים המאה ברכות לכתחילה ולפ"ד הלח"מ וס' הנזכר הא לא משכחת לה השלמה לכתחילה. ועוד דכתב רבינו בסוף הלכות ברכות לעולם יזהר אדם בברכה שאינה צריכה וירבה בברכה הצריכה. ומשמע דירבה לכתחילה בברכה הצריכה וא"כ ה"נ ירבה כדי להשלים חיוב מאה ברכות דאין לך צורך גדול מזה. ועיין בס' צל"ח פ"ו דברכות שהוכיח כן מהירושלמי וזהו דעת רבינו. [וכן מבואר בטור או"ח ריש סימן ר"צ וכה"ג כתב הרא"ש בתשובה הביאו ב"י שם סי' רצ"א גבי הפסקת סעודת שחרית של שבת לשנים דלא הוי מרבה בברכה שאינה צריכה כיון שעושה כן לכבוד שבת. מיהו כתב המ"א בסוף סי' רט"ו דלכתחילה יצוה לבני ביתו שלא יביאו לו כל המין בבת אחת. אבל מצאתי בס' ברכי יוסף באו"ח סי' מ"ו בשם תשובת מהר"ש הלוי שהביא ראיה הנזכרת מתשובת הרא"ש ודחי לה הרב דאיירי שלא יוכל לעשותה אח"כ אבל מאה ברכות יוכל לקיים באנפי אחרינא ואיכא איסורא להרבות בברכות שא"צ].