[אסור ליטול אם על הבנים וכו' ואם לא שלח לוקה שאין עשה דוחה לא תעשה ועשה. והקשה הכ"מ לרבנן דסברי דמשלח ואינו לוקה קרא הכי משמע לא תקח האם ואם לקחת שלח וא"כ מעיקרא אין כאן אלא ל"ת והניח בצ"ע. וי"ל דהכא א"א לקיים גמר עשה דמצורע אא"כ יעבור בל"ת ועשה דכשנוטלה עובר בלא תקח וכששוחטה עובר בעשה דשלח ואע"ג דלאו בבת אחת עבר מ"מ כיון דלא מצי מקיים גמר עשה אא"כ יעבור על שתיהן לא אתי עשה ודחי לל"ת ועשה. וכ"כ בשאגת אריה סי' ל"ג ועיי' בשו"ת מקום שמואל סי' ע"ה: ואגב אזכיר מה שראיתי שכתב שם באותה תשובה דהא דקיי"ל דקולא וחומרא לחומרא מקשינן אין זה אלא בהיקש אבל בגזירה שוה בקבלה מרבו הדבר תלוי בין לקולא ובין לחומרא. וזה אינו דהא היקש נמי קיי"ל דאין אדם דן מעצמו כמ"ש בחידושי לסוכה. ועוד דגם גז"ש אין הקבלה לא התיבה ולא העניין כדאיתא בכמה דוכתי]: