המבעיר כל שהוא חייב והוא שיהא צריך לאפר כו' והמבעיר וכו'. וקשה דהו"ל לחייב ג"כ משום סותר. וכהאי גוונא הקשה בהגהות מיימוני לקמן בפרק כ"ג אהא דקיי"ל מסיקין בכלים ביו"ט דאמאי שרי להסיק הא הוא סותר הכלי [והרב מג"א בהל' יו"ט סי' תק"א הקשה מדנפשיה כן ולא ראה שכבר הקדימו בהגהות מיימוני ומה שתירץ המג"א דמשום הכי מסיקין בכלים דאינו חייב משום סותר אלא על מנת לבנות אינו עולה לדעת רבינו דמשמע דלא מצריך שיהא על מנת לבנות דוקא רק שלא תהא הסתירה דרך השחתה וקלקול לבד בלא תיקון כמו שמשמע מדבריו בפ"י דין ט"ו וכ"כ הפמ"ג בהל' יו"ט. והכי נמי קשיא לי כאן דמחשיבו תיקון לגבי איסור שבת משום שנתקררה דעתו ושככה חמתו ליחייב נמי משום סותר דכהאי גוונא מחייב נמי גבי חובל וגבי קורע אע"ג דבעינן על מנת לתפור אפילו הכי הא נמי חשיב תיקון והכי נמי לחשיב תיקון לגבי סותר דה"נ חשוב תיקון בסותר וצריך לעצים כמבואר ממ"ש לעיל בפ"ב]. ועי' מה שאכתוב בזה בהלכות יו"ט פ"כ. דסתירה כזו שע"י הבערה אינה סתירה גמורה אלא כלאחר יד דאין דרך סתירה בכך:

הוצאה והכנסה מרשות לרשות מלאכה מאבות מלאכות היא. ותמה הלח"מ דבר"פ הזורק אמרינן דהוצאה אב והכנסה תולדה ורבינו הזכירם כאחד משמע דשניהם אב. וי"ל דרבינו ס"ל כמ"ש בחידושי הרשב"א בשם הרמב"ן בריש מכילתין אליבא דרב פפא דהתם דסבר דהכנסה נמי אב הוא ויישב בזה קושית התוס' שם בד"ה מי לא עסקינן דקמעייל וכו' וע"ש. ובס' פני יהושע פירש דהיינו משום דהוה במשכן כהוצאה והא דלא מנה אותן בשתים כיון דחדא מילתא הן. וכהאי גוונא כתב בס' מחנה ארון דלמאי דקאמר בר"פ הזורק אי נמי הך דהוה במשכן חשיבא הוי אב וכו' הדר ביה מהא דאמר מעיקרא דהכנסה תולדה דהא הכנסה הויא שם. ויש לי להביא ראיה לזה מהירושלמי דמכילתין ובשבועות פ"א דאיתא שם דהוצאה והכנסה אחת היא ומצטרפין לשיעור כגון שהוציא חצי גרוגרת והכניס חצי גרוגרת. ועל זה סמך רבינו במה שהזכירם כאחד וחשבן לאב. ויש ליישב בזה לישנא דארבעים חסר אחת דבאמת איכא ארבעים אבות כיון דהכנסה נמי אב אלא דלעניין חטאת אינו מתחייב על שניהם רק אחת והיינו חסר אחת. [ומ"ש הרה"מ לדעת רבינו דס"ל כמ"ש רבינו האי דלא גרסינן היכא כתיבא הוצאה אלא מנא לן דהוי מלאכה. הנה הכי איתא בהדיא בירושלמי שם]:

מותר לאדם לטלטל ברשות הרבים בתוך ארבע אמות על ארבע אמות שהוא עומד בצידן. ועי' במגיד משנה דכוונת רבינו שאין מקומו של אדם אלא ד' אמות לרוח אחת וכר' יהודה דסבר הכי בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ה) ולא כחכמים דסברי התם ד' אמות לכל רוח שהן שמונה על שמונה וכן נראה דעת ההלכות שלא הזכירו שמונה על שמונה. והנה לא ביאר הרה"מ טעם רבינו וההלכות דלמה פסקו כר' יהודה נגד חכמים דרבים הן [ועי' מ"ש הרא"ש טעם האלפסי שהוא סובר דתנא קמא דריש פרק הנזכר ס"ל כר' יהודה ולא כחכמים ואין בזה טעם כל כך דהא הו"ל כסתם ואח"כ מחלוקת חכמים ור"י ואין הלכה כסתם]. ונראה ליתן טעם נכון לדעתם ז"ל דהא איכא סתם מתניתין בסוף פרק כיצד מעברין (דף ס"ב) דאתא כוותיה דר' יהודה דאין הד' אמות של אדם אלא מרוח אחד וכדמוכח מדברי תוס' שם וכ"כ בהדיא בחידושי ריטב"א שם. וא"כ הו"ל מחלוקת בפרק מי שהוציאוהו ואח"כ סתם בפרק כיצד מעברין ומחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם אפילו יחיד נגד רבים וכדמוכח מדברי התוס' והרא"ש בערובין (דף נ"ז ע"ב). [וכדמוכח בריש שבועות]:

ומפי הקבלה אמרו שזה שנאמר בתורה שבו איש תחתיו שלא יטלטל אלא במרובע זה שהוא כמדת אורך אדם כשיפשוט ידיו ורגליו. ועי' בכס"מ שתמה על רבינו שכתב שהוא כמדת אורך אדם וכו' והיינו כרבי מאיר וכדתניא בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ח) שבו איש תחתיו כתחתיו וכמה תחתיו גופו ג' אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו דברי ר"מ רבי יהודה אומר גופו ג' אמות ואמה כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ויניח מתחת מראשותיו כו' ואמרינן דאיכא בינייהו ד' אמות מצומצמות ופירש רש"י דלר"י הוו מצומצמות ולר"מ הוו מרווחות ולמה פסק רבינו כר"מ לגבי ר' יהודה. ולי אפשר דרבינו לא גרס בגמרא דברי ר' מאיר אלא כמו שהגירסא בתוספתא ובירושלמי דלא נזכר התם דברי ר"מ אלא סתם תנא קמא אמר כמה [תחתיו] ד' אמות מלא קומתו ופישוט ידיו ר' יהודה אומר וכו'. ולפ"ז הדין עמו שלא פסק כר"י לגבי סתמא דת"ק. ואע"ג דגבי אמות מבוי קיי"ל דהוו מצומצמות וכמ"ש הכס"מ מסוגיא דריש עירובין וכ"כ רבינו לקמן בס"פ י"ז י"ל דשאני הכא גבי ד' אמות ברה"ר דאין לנו להחמיר להצריכן מצומצמות כיון דלרבנן דפרקין יש לו אפילו שמונה על שמונה ונהי דלא קיי"ל בהא כוותייהו מטעם שנתבאר בסמוך ואין לו אלא ד' אמות מ"מ אמרינן שהן מרווחות וכך פסק הב"ח בסי' שמ"ט. והני ד' אמות רש"י מפרש להו לעניין היוצא חוץ לתחום אבל רבינו מפרש להו לעניין טלטול ברה"ר ובקרבן העדה כתב שכך פירש הרז"ה בשבת פרק הזורק. וכן נראה דהא תחומין דאלפיים קיי"ל שאין מן התורה ומשום הכי ניחא טפי לפרש דקאי קרא על טלטול רה"ר: