Nachal Kedumim on Torah, Numbers
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וידבר ה' אל משה במדבר סיני. בילקוט בשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו בהם אומות העולם מה ראו אלו להתקרב מכל האומות א"ל הביאו לי ספר יוחסין שלכם שנאמר הבו לה' משפחות עמים כשם שבני מביאין ויתילדו על משפחותם לכך מנאן בראש הספר הזה אלה המצות אשר ציוה ה' בהר סיני ואח"כ שאו את ראש שלא זכו ליטול את התורה אלא בשביל היוחסין עכ"ל. ויש להבין מה יחס ליחס עם קבלת התורה. ויש מי שפירש לפי שאז"ל במדרש חזית שאמר הקב"ה לישראל תנו לי ערבים ואמרו בנינו ערבים עלינו ונתרצה הקב"ה וז"ש הביאו לי ספר יוחסין דישראל אמרו בנינו ערבים עלינו ואם א"ה הי"ל יוחסין יכולים לומר בנינו ערבים עלינו אבל אם לא יש יוחסין א"כ לא יש להם ערבים ואינן ראוין לקבל התורה עכ"ד. ועדיין יש להעיר דהגם דאין להם יוחסין כיון דקיי"ל דגוי יורש את אביו דבר תורה א"כ מצו היורשים להיות ערבים למורישם. ועוד יש להעיר דל' מדרש חזית בפסוק משכני אחריך כך הוא אמרו בנינו ערבים עלינו אמר הקב"ה הא ודאי ערבים טובים על ידיהם אתננה לכם הה"ד מפי עוללים ויונקים יסדת עוז ואין עז אלא תורה שנאמר ה' עז לעמו יתן בשעה שהלוה נתבע ואין לו לשלם מי נתפס לא הערב הוי מה שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני עכ"ל והא דמסיים בשעה שהלוה נתבע ואין לו לשלם אינו מובן דהקב"ה יכול ליפרע מהלוים והערבים אשר בידו נפש כל חי וקיי"ל דאין נפרעין מן הערב תחילה. והרב מהר"ש יפה בספר יפה קול כתב דהא דיצאו הבנים קטנים ערבים היו שכל הנפשות היו שם במעמד ה"ס והקטנים שם היו ונתרצו להיות ערבים. ואפשר לישב הכל כי הנה אלה רשעים עושים מצות וקצת ת"ת והכל הולך לסט"א כמ"ש בזהר הקדוש ורבינו האר"י זצ"ל. ולו חפץ ה' להמיתם יענשו עונשים מרים אבל מי יעלה לנו ניצוצי הקדושה מתורתם ומצותם אשר בסט"א וא"כ אין ללוה לשלם. ולכן הקב"ה כ"י נפרע מן הערב הם הבנים קטנים שאין להם חטא ונשמתם נקיה וטהורה ובקרבתם לפני ה' וימותו בסוד מ"ן בו בפרק נעשה בירור גמור מניצוצי הק' אשר נטמעו על ידי אביהם. וזה כונת הכתוב מפי עוללים ויונקים יסדת עז מפי דייקא כמ"ש מהר"ש יפה כי בפיהם ירצו במעמד ה"ס על ערבי"ם בתוכה. וכי תימה למה צריך לערב והלא הוא יתברך יכול להתפרע מכל חי אבות על בנים לז"א למען צורריך הם הסט"א גונדא דחימה כי צוררים הם לכם לטרף טרף אדם אכל תורתו ומצותיו ולזה אין ללוה לשלם להעלות ניצוצי הקדושה ולכן לוקח הבנים נשמות טהורות ונקיות ובמותם יתבררו ניצוצי הקדושה שנטמעו ע"י אביהם ובזה יוסר חיות הסט"א והיינו דקאמר להשבית אויב להסט"א ומתנקם לגנוב הניצוצות ולכן רצה ערב שיש לו לשלם כי לו במותו יקח כמה ני' הקדושה והמה יעלו לקדושה. והשתא א"ש מאמרינו כי א"ה יתקנאו מה ראו ישראל להקרב קרבת אלהים דאי משום ערב גם הם בניהם יהיו ערבים לז"א הקב"ה הביאו לו ס' יוחסין דישראל מיוחסים ובניהם הקטנים בני עליה זרעא מעליא בפרו"ע פרעו"ת בישראל דעל ידיהם מעלנ"א אית להו ניצוצי הקדושה כדבר האמור. לא כן הגוים (בשעת מ"ת) כי היו בני זנונים ובמותם אי אפשר לברר כי הם זרמת סוסים ואם האבות פושעים גם הם זרע מרעים ואין בידם להעלות ני' הקדושה ולכן נתנה התורה לישראל:
במדבר סיני גימטריא בשלום כי מיום שיצאו ממצרים היו נוסעים בקטטה עד שבאו למדבר סיני נשלמו כלם יחד שנאמר ויחן שם ישראל. במדבר סיני גימטריא כבוד שמו ואין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים ינחלו וזהו כבודו של הקב"ה שבניו עוסקים בתורה לשמה וזהו הבו לה' כבוד שמו כלומר הבו לו מתנה שתעסקו בתורה לכבוד שמו שאו מנחה הביאו אותה עמכם בפטירתכם מן העולם ותהיה לפניו מנחה ותזכו לחזות פני שכינה. במדבר גימטריא אברהם כלומר בזכות אברהם נדבר עמהם ונתן להם את התורה. סיני גימטריא עני שהיה נכנע ושפל משאר הרים. באהל מוע"ד כמנין מועד ימים עמד משה בהר ג' פעמים מ' יום. רבינו אפרים ז"ל בפרישתו כ"י. ולי ההדיוט אפשר עירוב פרשיות דכתיב אלה המצות אשר ציוה וגו' וידבר ה' אל משה במדבר סיני כי אמרו בתנחומא שלא בחר הקב"ה בישראל אלא בשביל הענוה וזה הסמיכות לרמוז אלה המצות אשר ציוה וגו' והטעם וידבר ה' א"ל מש"ה גימטריא בשלום עם ב' כוללים במדבר סיני בשלום כמ"ש רבינו אפרים ז"ל כלומר דישראל נעשו ענוים ויחן שם ישראל בלב אחד כי ראו וידבר ה' אל משה שהיה עניו וגי' בשלום. במדבר סיני שהיה עניו ושפל וגם במדבר סיני גי' בשלום. ולכן גם ישראל היו ענוים ועשו שלום ביניהם ויחן שם ישראל בלב אחד ולזה נצטוו המצות ישראל ולא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעו"ם גימטריא ענוה עם הכולל ולכך לא בחר בהם כי הם בלי ענוה וזהו בל ידעום ולכן במדבר גימטריא אברהם כמ"ש רבינו אפרים ז"ל שהיה עניו שאמר ואנכי עפר ואפר וכשאמרו נשיא אלהים אתה בתוכנו וישתחו לעם הארץ ובזכותו זכו בניו ישראל לענוה כל רואיהם יכירום כי הם זרע בר"ך ה' וכתב רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל ברך ה' גימטריא אברהם. והוא בגי' כבוד שמו כמ"ש רבינו אפרים ז"ל כי בזה מ"ש נעשה אדם היינו ללמד ענוה בבריאת האדם והוא יסוד העולם והתורה ויחוד השם:
שאו את ראש וגו'. ר"ל מי שהוא ראש לכל ומתנשא לכל לראש תמנו עמהם אמר הקב"ה למשה צרף [אותי] עמהם להשלים החשבון וז"ש ה' מנת חלקי וכוסי כמו תכוסו על השה שהוא לשון מנין כך הקדוש ב"ה מצטרף לחשבון עם ישראל ונמנה עמהם וכן עשה בכניסתן לארץ מצרים שהיו ע' חסר אחד והשלים הקב"ה למנינם וכל שעה שישראל נמנים לדבר מצוה שכינה עמהם. רבינו אפרים ז"ל:
לראובן אליצור בן שדיאור. מה הצור סובל כל מה שבבית כך סבל הקב"ה עונות ראובן ומחל לו כשעשה תשובה וממי למד מיהודה בשעה שאמר הוציאוה ותשרף וזהו שדי אור השלך לאש ואז הודה והודה ג"כ ראובן. לשמעון שלומיאל בן צורי שדי אף שחטא בשיטים עשה לו הקב"ה שלום שסמכו אצל ראובן בדגלים. ליהודה נחשון על שם שירד לנחשול ים ונ' מתחלפת בל' כמו לשכות נשכות. בן עמי נדב על עמו של הקב"ה נעשה נדיב כי משם זכה יהודה למלכות. ליששכר נתנאל שנתנו התורה בלבם בן צוער שקבלו עליהם טורח צער של כל ישראל שהיו שואלין אותם ומשיבין להם. לזבולון אליאב על שם הברכה זבולון לחוף ימים. אלי על שם אלונים מבשן עשו משוטיך אב על שם הספינה כמד"א חלפו עם אניות אבה. בן חילון על שם ברכת משה ושפוני טמוני חול. לאפרים על שם יוסף אלי שמע ולאדונתו לא שמע. אפשר לומר דאז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו וכו' כן יוסף הוא יתברך עזרו כי הוא התעורר לפרוש והקב"ה גמר וחזקו ואפ"ה נתן לו שכרו משלם וזה הרמז אלי שמע ולאדונתו לא שמע ועל זה עמי הוד לתת לו הוד מלכות וזכה להיות מלך. למנשה גמליאל שהקב"ה גמלו כל טוב אף שלאמת פדה צור הקב"ה פדאו עכ"ז על התעוררותו ומחשבתו גמלו אל כאלו הוא לבדו עשה לכוף יצרו ודוק ועמ"ש לפנים שם פ' בהעלותך בס"ד. עמיהוד עמי הוד שארונו של חי העולמים נושאים אצלו ארונו של יוסף. למנשה גמליאל גמלו אל טובה ועשאו מלך ופדהו צור מדינה של גהינם. לבנימין אבידן כשילדתו אמו סברה שימות ואביו קרא לו בנימין שנולד לעבור ימים שלמים ולא ימות לכך נקרא אבי דן שאביו דן בין דברי אמו לדבריו. בן גדעוני שעתיד לגדע משתיתו של שרש עמלק והם שאול ומרדכי. לדן אחיעזר שנעשה אח ליהודה לעזרו במלאכת המשכן ואין עזר אלא יהודה שנאמר ועזר מצריו תהיה וכן על דוד שבא מיהודה שנאמר שויתי עזר על גבור בן עמי שדי שדן עמו כיהודה שאמר השליכוה לכבשן האש. לאשר פגעיאל בן עכרן בנות אשר יפות ונאות ונשאות למלכים וכל שהיה עכור ומחוייב למלך בתו היתה מבקשת למלך ומוחל ופגעיאל לשון תפלה. לגד אליסף בן דעואל שהוסיף הקדוש ברוך הוא על ממונם ששמרו מה שנדרו ללכת לפני אחיהם למלחמה. בן דעואל שידעו מצות האל. לנפתלי אחי רע אחי לשון ארץ שמנה כמו ותרענה באחו רע לשון רצון כמו רעוא שהיתה ארץ נפתלי עושה פירות כרצון בעליה. בן ענן שהיו עננים משקים ארצו ומעיינות הרבה היו בארצו וע"ז אמר ומלא ברכת ה'. רבינו מהר"א מגרמיזא בפירושו כ"י. ואחר זמן ראיתי קצת מהאמור בספר אמרי נועם וברז"ל. וראיתי להקדוש רבינו שלמה אסתרוק בפרישתו כ"י שכתב שמעתי שבכל מטה האמצעי של ד' דגלים נזכר בסוף שמותיהם אל. בדגל יהודה האמצעי נתנאל בדגל ראובן האמצעי שלומיאל בדגל אפרים האמצעי גמליאל בדגל דן האמצעי פגעיאל לקיים מה שנאמר אני ה' שוכן בתוכם. וכן באו בנשיאים בחנוכתם זה אחר זה נתנאל ביום ב' שלומיאל ביום ה' גמליאל ביום ח' פגעיאל ביום י"א וכשתצרף ב'ה'ח'יא' עולה כ"ו כשמו הקדוש שעולה כ"ו:
For Reuven, Eliżur the son of Shede'ur. Just as a rock can bear all that is in the house, so too did God bear the sins of Reuven and forgave him when he repented. From whom did he learn this? From Judah, when he said, 'Bring her out and let her be burned,' which is 'Shaddai-Or'—throwing [her] into the fire. Then he confessed, and so did Reuven. For Shimon, Shelumiel the son of Tsurishaddai—even though he sinned at Shittim, God made peace for him by placing him next to Reuven in the camps. For Judah, Nachshon—named for descending into the sea's waves, and the nun is interchangeable with lamed as in 'lashon' and 'neshikot.' The son of Amminadav—he became generous (nediv) for God's people, and from this Judah merited kingship. For Issachar, Nethaneel—named because the Torah was given in their hearts; the son of Zuar—because they accepted the burden and pain (tzar) of all Israel, answering their questions. For Zebulun, Eliab—named for the blessing 'Zebulun shall dwell at the shore of the sea.' 'Eli' refers to the great trees (Elonim) of Bashan used for their oars, and 'ab' refers to the ship, as it is written, 'They pass like ships of reed.' The son of Helon—named for the blessing of Moses, 'and the treasures hidden in the sand.' For Ephraim, because of Joseph—'Eli heard but did not listen to his mistress.' It is possible to say, as our Sages explained, that without God's help, etc., so too with Joseph; God helped him because he initiated the effort to abstain, and God completed and strengthened him. Nevertheless, He gave him his full reward, and this is hinted at by 'Eli heard but did not listen to his mistress.' This is why 'Ammi' (my people) was added to give him the splendor of royalty, and he merited to be a king. For Manasseh, Gamliel—because God rewarded him with all good, even though he was not truly redeemed by the Rock. God still redeemed him due to his own initiative and thoughts, and God rewarded him as if he alone had conquered his evil inclination. And see what I wrote earlier in Parashat Beha'alotcha, with God's help.... Ammi'hud: Ammi-hod (my people is glorious) because the Ark of the living eternal one carries with it the Ark of Joseph. For Manasseh, Gamliel: God rewarded him with good, made him king, and redeemed him from the punishment of Gehenna. For Benjamin, Abidan: When his mother gave birth to him, she thought he would die, and his father called him Benjamin because he was born to live through all his days and not die. Therefore, he was called Abidan because his father judged (dan) between his mother's words and his own. The son of Gid'oni: He is destined to cut off the foundation of Amalek, and they are Saul and Mordechai. For Dan, Ahiezer: He became a brother to Judah to assist him in the work of the Tabernacle, and 'assistance' refers to Judah, as it is said, 'And assistance shall come from his enemies,' and also concerning David who came from Judah, as it is said, 'I have provided help upon a mighty one.' The son of Ammishaddai: He judged his people like Judah, who said, 'Throw her into the furnace.' For Asher, Pagiel the son of Ochran: The daughters of Asher were beautiful and good-looking and married kings. Anyone who was condemned and guilty to the king, his daughter would plead with the king and he would forgive. Pagiel is a term of prayer. For Gad, Eliasaph the son of Deuel: God increased their wealth because they kept their vow to go before their brothers to war. The son of Deuel: They knew God's commandments. For Naphtali, Ahira: 'Ahira' means 'land of lush pasture,' as in 'and they will graze in lush pasture.' 'Ahira' also means 'desire,' as in 'ratzon,' because the land of Naphtali produced fruits according to the will of its owner. The son of Enan: Clouds watered his land, and there were many springs in his land, as it is said, 'and the blessing of the Lord is full.' Rabbi Eleazar of Worms wrote in his manuscript commentary. Later, I saw some of what is said in the book 'Imrei Noam' and in the words of our Sages. I saw that the holy Rabbi Shlomo Estrok wrote in his manuscript commentary that I heard that in each middle tribe of the four banners, the name ends with 'El.' In the banner of Judah, the middle one is Nethaneel; in the banner of Reuben, the middle one is Shelumiel; in the banner of Ephraim, the middle one is Gamliel; in the banner of Dan, the middle one is Pagiel, to fulfill what is said, 'I am the Lord who dwells among them.' This is also reflected in the offerings of the princes during their dedication: Nethaneel on the second day, Shelumiel on the fifth day, Gamliel on the eighth day, and Pagiel on the eleventh day. When you combine the letters 'He,' 'Het,' 'Yud,' 'Alef,' it totals twenty-six, which is the numerical value of God's holy name
בני נפתלי. בכלן כתיב לבני ובנפתלי כתיב בני לפי שבנפתלי היו בנות יותר מבנים לכך ברכו יעקב בלשון אשה נפתלי "אילה "שלוחה "הנותן ר"ת אשה ותדע לך שהוא כן שהרי כשמתו ס' רבוא אנשים ולא נשים אז נתרבו נשים יותר מאנשים לכך כתיב בפנחס בני בני ולא לבני כי נתרבו בנות יותר מבנים. רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל. ועיין בפני דוד:
ויהיו כל הפקודים שש מאות אלף ושלשת וגו'. כמנין בנ"י ישרא"ל כנגד תר"ג מצות ועשרת הדברות הם תרי"ג רבינו אפרים ורבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל: