א. ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג וגו'. רז"ל דרשו ירח האתנים שבו נולדו איתני עולם שהם האבות. ואפשר לרמוז כי אתנים גימט' תק"א והיה כי תבא חוש"ב לאבו"ת שני חייה' תמצא שהם תק"ב הא כיצד אאע"ה קע"ה יצחק אע"ה ק"פ יעקב אע"ה קמ"ז הם תק"ב כי כל חייהם נחשבים מיום הולדם והיו למאורות מעת היותם בעולם כי נשמתם הקדושה גם בשני יניקה אור זרוח אור מגין לעולם וכבר כתב בס' חסידים סי' קס"ה כי כל כ"ד שעות היו עובדים להקב"ה אפי' בחלום וא"כ שמם נאה להם אתני"ם כי הוא מספר שני חייהם אשר כל ימיהם עבדו את ה' והיו חזקים דתקיפי במצות והם מוסדי ארץ ובזכות' יצאנו ממצרים וזה רמז אש"ר הוצאתיך בזכות שני חיי האבות גימט' אשר עם הכולל וכמ"ש במ"א. ובזכותם נבנה המקדש כי בנ"ה מקד"ש גימט' תק"א גם בזה בנין שלמה גימט' תק"א. גם רמוז בשני חייהם שקיימו כל התורה כי אותיו' התורה אלף ת"ק כמ"ש רבינו אפרים והיינו את"ק ובמ"א הארכתי בעניותי בס"ד.

ב. אשר דיבר בפיו את דוד אבי ובידו מילא וגו'. המפרשים פירשו אשר דיבר בפיו בינו לבין עצמו ולפי דבריהם אפשר לומר במ"ש הרא"ם דהבטחה לטובה שיש בחילופה הכזבת הנביא אינו חוזר אף אם יחטאו והקשה ממ"ש עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה מלמד שהיו ראוים לבא ביאה שניה כבראשונה אלא שגרם החטא ותירץ דמ"מ אינה בטלה לגמרי. על כן שלמה הע"ה אמר ברוך ה' אלהי ישראל אשר דיבר בפיו בינו לבינו כגון שמוחל לו ובחיי בנך אני מודיע וח"ו היה יכול לחזור. ואפי' אם לא היה חוזר בכל היה יכול לחזור במקצת דאפי' אם יש בחילופה הכזבת הנביא יכול לבטל מקצתה אבל כאן אפי' שהיתה בינו לבינו ובידו מילא השלים ההבטח' וע"כ בירך את ה' כי הוא יודע תעלומות בוחן לב וחוקר כליות. אמנם גמר אומר לאמר מן היום וכו' ולא רצה לפרט הכל אבל קמי שמיא גליא.

ג. מן היום אשר הוצאתי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר וגו'. לכאורה כל תיבות מן היום אשר הוצאתי עמי את ישראל ממצרים נראות ח"ו יתירות ומה חסר הכתוב אם לא היה אומר אלא לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי וכו' ואפשר שרמז הכתוב מ"ש בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל פ' יתרו על פ' ואשא אתכם על כנפי נשרים דהוליכם עם עננים לבית המקדש לעשות שם הפסח והשיבם בלילה ההוא למצרים ע"ש א"כ נמצא דבליל פסח היו בבית המקדש ולדיוק' אתא דמיום שיצאו לא בחר אבל בלילה ההוא גילה מקום מקדש אשר בחר ודוק הטב.