א. ואביו איש צורי חורש נחשת וגו'. ובדברי הימים ב' סי' ב' כתיב איש צורי יודע לעשות בזהב ובכסף ובנחשת וכו' ופירשו המפרשים דאע"ג דהיה יודע לעשות בזהב ובכסף ובנחשת כאן לא כתב אלא חורש נחשת וכו' כי שלמה המלך לא היה צריך לו אלא למלאכת הנחשת לבד ולכן כאן כתב מה שהיה צריך שלמה ממנו ביחיד ויש מפרשים כי היה יותר חכם במלאכת הנחשת ולכך פירט נחשת.

ב. שמנה עשרה אמה קומת העמוד וגו'. אפשר שהוא רמז לאדם שיהיה זריז מאד כי ח"י הוא זריז כמ"ש הרב של"ה בפ' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שיהיה זריז במצות כמו כן איש חי וכן אפשר שזה רמז קומת העמוד חי אמה שיהיה חי וזריז בעבודה. וההקף בכל עמוד י"ב שישים לבו האדם בכל תקפו ליחד שנים עשר אותיות של שמות אהיה הויה אדני ובזה מתיחדים כל העולמות ויתקן נר"ן כאשר ידעת מכונות הפשוטות וכאשר כל עניני הבית רמזים בנגלה ובנסתר היה רומז כל הנהגת האיש הישראלי כמ"ש באורך במקום אחר בס"ד.

ג. ויקם את העמוד הימני ויקרא את שמו יכין וגו'. מלבד מ"ש במקום אחר דהוה גריסנא ביני עמודי עוד אפשר דרמז ליצר הטוב וליצר הרע שהם שני עמודים להנהיג את האדם. העמוד הימני שהוא יצר הטוב הוא ימין ומבטיחו על עה"ב וכל עה"ז אינו כלום רק להכין צידה לדרכו לעה"ב ותמיד יהיה במחשבה זו שהוא על פרק הנסיעה ותמיד יכין לדרכו וכמו שפירשו המפרשים בפ' ויצו את שלמה בנו לאמר אנכי הולך בדרך כל הארץ שהכונה שציוהו דוד הע"ה שיאמר תמיד שהוא הולך בדרך כל הארץ ויזכור לו יום המיתה. וזה רמז שלמה ע"ה בעמוד הימני יכין שיאמר האדם שתמיד הוא מכין צידה לדרך לעה"ב. והעמוד השמאלי רומז ליצה"ר והוא תקיף מצד שמאל ונקרא בעז כי הוא קשה. אך יש בו נצוצי הקדושה והעיקר הוא לעשות יצה"ר טוב ולברר הקדושה שבו. וזה רמז כי בו עז אין עז אלא תורה ויש בו קדושה וצריך לעשות יצה"ר טוב.