Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מעשה ברשב״א כו׳. במס׳ תענית דף כ׳ כתבו תוספות דבמס׳ ד״א איתא דהאי אדם אחד היה אליהו והי׳ מתכוין להוכיחו שלא יהא רגיל לעשות כן אמנם בספרים שלנו לא נמצא כן ואפשר שכן הי׳ גירסתם הכא וכן משמע מפרש"י שם שכתב יש ספרים דגרסי אליהו:
נענתי לך. בפ׳ תפלת השחר גבי מעשה דר״ג ור״י פרש״י על נענתי לך דברתי למולך יותר מדאי:
וחכם והרב. כלומר או חכם או רב ביניהן:
ויאמר ה׳ אם נא כו׳ נ״ל הגירסא הכתובה בגליון הגמרא דיליף מקרא דויכל לדבר אתו היא עיקר וכן איתא במדרש ילקוט פרשה לך לך. ויכל לדבר אתו תני הנפטר מחבירו בין קטן בין גדול צריך ליטול ממנו רשות ממי אתה למד מאברהם פעם אחד היה אברהם מדבר עם הקב״ה באו מלאכי השרת לדבר עמו אמר להן נפטר מן השכינה שהיא גדולה מכם תחלה ואח״כ אני מדבר עמכם כיון שדבר כל צרכיו אמר לפניו רבש״ע צריך אני לדבר למלאכים א״ל הפטר בשלום הה״ד ויעל אלהים מעל אברהם עכ״ל:
אבל לוט מה אמר כו׳. והיינו כפרש״י בחומש פרשת וירא שנדמו לאברהם כערביים המשתחוים לעפר רגליהם לפיכך הקדים רחיצה ללינה שלא להכניס ע"ז לביתו אבל לוט לא הקפיד לפיכך הקדים לינה לרחיצה והאחרים דהכא סברי שגם לוט הקפיד אלא שחשש פן יעלילו עליו אנשי סדום וזהו נמי כפרש״י פרשת וירא:
גדול מרבו או כו'. הלשון דחוק ונ״ל שכצ"ל בין שהוא גדול או קטן וכמו שהבאתי לעיל בשם מ״י: