ממולא. ר"ל ממולא ממדות הטובות ומצאתי בגירסא אחת כתוב ממולח והיא היא דממולח הוא מלשון מעורב מכל המדות. אכן הגירסא היותר נכונה כתובה בספר ראשית חכמה וגרס ממולא כל טוב [לפנינו בגמ׳ קדושין דף כט: הגי׳ ממולח]:

ומטנף כסותו. בספר ר"ח גרס ומתעטף בכסותו לפני רגלי ת״ח:

כפתח קטן כו׳. ר"ל אם הפתח היא קטנה מקומת אדם וצריך אדם לשוח בכניסתו ואם נכנס בה לפי תומו חובט ראשו במשקוף והיינו דקאמר שמנבל היקרים:

זכור איוב כו׳. ר״ל בכל מה שאירע לך התנחם עצמך במי שלקה יותר כדמפרש אם לקית בממונך זכור איוב שלקה בממונו ובגופו ואם לקית בגופך זכור דתן ואבירם שירדו חיים שאולה ולא נשאר מהם שריד ופליט:

שמא תאכל יותר מדאי. ומצאתי גירסא אחת דגרס הכי אל תבוש מן השניים שלא תאכילם יותר מדאי:

גדול יהיה בעיניך כקטן. ר״ל אם אמרו עליך דבר גדול יהי בעיניך כקטן ובגירסא אחרת מצאתי בהדיא דגרס הכי אם אמרו אחרים עליך דבר גדול יהיה בעיניך כקטן:

שאין שבחה כו׳. עירבוב דברים יש כאן ובספר קטן מצאתי דגרס הכי אל יהי פקדונך ופרקך רע שאין שבחה של תורה אלא יהי פרקך נאה שכן היא שבחה של תורה הוי אוהב את התורה ומכבדה ע״כ גירסא זו היא נכונה יותר:

שכן מצינו ביעקב כו׳. נ״ל ע"פ מ״ש רש׳׳י פרשת ויגש על הפסוק ויאסור יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפול על צואריו ויבך על צואריו עוד ופרש״י אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע [ועי׳ במסכת כלה רבתי פ׳׳ב]:

הוי אוהב את השמא כו׳. נ׳׳ל שצ״ל ושנוא את המה בכך ר״ל שיהא אדם רואה את הנולד וידאג מכל דבר שמא יבא לידי עבירה וזהו הוי אוהב את השמא ואל תאמר נואש לכל דבר ולומר מה בכך וזהו ושנוא את המה בכך שאל תאמר מה בכך:

קדשי קדשים. בגי׳ אחרת מצאתי שמא יאכילך קדשי קדשים:

וי״א אף ריב׳׳ל. בילקוט דף י״ב הגירסא כמ״ש כאן על הגליון וי״א הוציא חירם מלך צור כו' ולפ״ז הי״א נמי ס״ל דתשעה נינהו אלא דמפיק חירם ומכניס במקומו ריב״ל ועיין מזה בתוס' ביבמות דף ט׳״ז ע׳׳ב בד״ה פסוק זה שר העולם אמרו שהביאו הן ברייתא דמסכת דרך ארץ: