Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
המפנה דעתו בנשים. שפונה עצמו מכל עסקיו כדי להסתכל בנשים או להשיח עמהן סוף בא לידי עבירה כדאמרינן בפ״ב דאבות כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו:
וישלח את נערי ב״י. וקשה היאך מוכח מהאי קרא שראוי לעלות עולה ע"ג המזבח. וראיתי במדרש ילקוט פרשת משפטים רמז שס״א שמביא מאמר זה בשם תנא דבי אליהו ומפרש בספר זית רענן וז"ל שנאמר וישלח את נערי בני ישראל משמע שהיו ישראלים אלא מפני שהיו נערים שלא ראו קרי לפיכך העלו עולות דכתיב בסיפא דקרא ויעלו עולות:
ויחזו את האלהים. גם זה שם במדרש ילקוט ופירש בספר זית רענן רבותא קמ"ל אע"פ שמכח עצלות לא עשה עבירה מכל מקום ניזון מזיו השכינה דהא הכא לא ראו קרי אלא מחמת שהן נערים ואפ״ה ויחזו אלהים. ובסוף מס׳ ד״א בפרק קמא יליף לה מקרא אחרינא וע"ש מ"ש:
ויאכלו וישתו. שנהנו כל כך מזיו השכינה כאילו אכלו ושתו דאין לומר אכילה ושתיה ממש וכי ס״ד שלקחו עמהם אכילה ושתיה בעלותם ההר א"ו דנהנו כאילו אכלו והכי איתא במ"ר א"ר הושעי׳ וכי קילורין עלתה עמהן לסיני. פירוש קילורין עוגות דאת אמרת ויאכלו וישתו אלא מלמד שזנו עיניהם כלפי השכינה כאדם שמביט בחבירו מתוך מאכל ומשתה:
תחת כל עץ רענן. ובע"ז כתיב על ההרים הרמים כו' ותחת כל עץ רענן וילפינן תחת תחת מה להלן ע״ז אף כאן כאילו עובד ע״ז:
מכאן אמרו חכמים. אדליעל קתני דקתני כל המוציא ש"ז לבטלה כאילו עשה עבירות חמורות וכיון שחטאו גדול כל כך לפיכך אמרו אין אדם רשאי ליתן ידו לתוך אמה שלו כדי שלא יבוא לידי הוצאת שכבת זרע לבטלה:
ושלשתן לקציצה. פרש"י נוח לו שתקצץ:
יד לעין. בשחרית קודם נטילה ראויה לקצץ לפי שמסמא עינים כדמפרש לקמן לפי שרוח רעה שורה עליהם קודם נטילה:
יד לחסודה. פרש"י רבדא דכוסילתא והוא מקום הקזה ולפיכך ראוי לקצץ כמ"ש הב"י באו״ח ס"ד שמשמוש היד מזיק לחבורה וזהו דקתני לקמן כאילו שופך דמים ובמס׳ שבת דף קח קחשיב שמנה ידות:
אינה ידיעתה למיתה. שעשתה דברים הגורמים מיתה והיא אינה יודעת רק שאוכלת למלאת תאותה אף הוא כן שמרוב תשמיש יבוא לידי חולי ומיתה:
מי יודע כו׳. בספר קהלת פרש"י וז״ל מי יודע כמו מי יודע ישוב מי הוא אשר מבין ונותן לב שרוח בני אדם היא העולה למעלה ועומדת בדין ורוח בהמה היורדת למטה לארץ ואין לה ליתן דין וחשבון וצריך שלא להתנהג כבהמה שאינה מקפדת על מעשיה עכ״ל וזהו ממש ראיה לדבריו:
חייב מיתה. היינו מיתה בידי שמים דילפינן לה מדכתיב וימיתהו ה׳ ובמס' נדה גרסינן יהא בנידוי:
המקשה עצמו לדעת. שמביא עצמו לידי קישוי נקרא עבריין שהיום אומר לו עשה כן עד שמסיתו לעבוד ע״ז ומש״ה נקרא עבריין. אכן הא דילפינן לה מקרא דוירע בעיני ה׳ קשה היאך מוכח מהכא שנקרא עבריין אבל במס׳ נדה גרסינן הכי המקשה עצמו לדעת אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב״ה דכתיב וירע בעיני ה׳ אלמא שנקרא רע וכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע ופרש״י לא יגור עמך רע:
ואפילו קטנים כו'. בסנהדרין דף ק״י איתא קטן מאימתי בא לעוה"ב חד אמר משעה שנולד וח"א משעה שסיפר מ״ד משעה שסיפר דכתיב זרע יעבדנו יסופר לה' לדור פרש"י זרע המספר יעבדנו לה׳ לדור ודור נחזור לו ויחיה. ונ״ל הא דמייתי האי דרשא הכא בא ליישב שלא תקשה היכא ילפינן מער שחייב מיתה הא ער ואונן קטנים היו וא״כ ע״כ לאו משום חטאן מתו דלאו בני עונשין נינהו מש"ה מביא ראיה דקטנים מקבלין פני השכינה וא״כ מסתברא דנענשו נמי כשיחטאו ואל דעות ה׳ לו נתכנו עלילות לידע על איזה חטא יענש אף הקטנים ועל איזה חטא יפטרו:
אל תתן כו'. פי׳ רש״י במס׳ שבת אל תתן את פיך בנדר לחטיא את בשרך לחייב את בניך וחבל את מעשה ידיך ומסיים בגמ׳ איזהו הן מעשה ידיו של אדם בניו ובנותיו:
למען ירבו כו׳. ומכלל לאו אתה שומע הן שאם לא תעשו מזוזה אל ירבו ימי בניכם:
גם בכנפיך כו׳. בשביל כנפיך שבטלת מצותם נמצאו עליך חובת דם נפשות אביונים נקיים בנים קטנים שלא חטאו: