לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים. והוא תמוה והיא דגוף העצה חסר מ"מ קשה שאין חיבור לדברים אלו, לכן נראה הכוונה דהנה אם לא חטאו הישראל בשיטים עפ"י עצת בלעם היו עולים במעלה למעלה והי' נתקיים הנבואה שניבא בלעם מיד ולזה אמר בלעם שיעץ אתו בעצה אשר מחמת עצה זו בוודאי אותן הנביאות שלישראל לא יעשו דברים אלו עד אחרית הימים מחמת שיחטאו בזנות ואלהיהם של אלו שונא זמה הוא ובוודאי כל הברכות לא יתקיימו עד אחרית הימים:

ויודע דעת עליון. בש"ס (ברכות פ"ק) אמרינן השתא דעת בהמתו לא ידע דעת עליון ידע. אלא שהי' יודע לכוין השעה שהקב"ה כועס בה וכו' תנא משמי' דר"ה בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשם ומשתחוים לחמה. מיד כועס הקב"ה עיי' במפרשים שנתקשו בזה. ונראה לפרש דהרמב"ם בס' המורה ה כתב דכשהקב"ה עושה פעולה דומה לפעולה הבאה מאתנו ע"י כעס. נאמר עליה דרך השאלה שהוא כועס. דרך משל כשמעניש עוברי רצונו וכשאדם מעניש לחבירו מענשו ע"י כעס הושאל ג"כ שם הכעס לבורא יתעלה מכל חסרון עילוי רב ובהקדים ג"כ מה שאמר הנביא ברש"י במגלת איכה בסוק מאתי לא תצא הרעות והטוב. כי בעצמו מביא הרע לעושי הרע פי' כי כן הטביע הבורא יתעלה בהמזלות שיתנהגו בטוב וההיפוך בהיפוכו כמו שהטביע בארץ כח ההצמחה ע"י זריעה. כן הטביע בהם שיתנהגו אחר רוב העולם. ובנ"ר שמלכי מזרח ומערב משתחוין לחמה באותו פעם מתנהגין המזלות לרע על העולם הושאל עליו לומר שהוא כועס באותה שעה תמיד אך ל"ה אלא רגע אחד כי כן הטביע בהם ע"י ידיעתו הקדומה: