והיו נודרין בתורה כו׳. והטור או"ח סימן ק״ע גרס הכי והיו נודרין ומבדין. ולע״ד נראה דהך גירסא הנוספת כאן היא כתובה ע"פ מ״ש בספר מעדני יו"ט פרק כל הבשר [בלחם חמודות] סימן צ״ב וע״ש. והקשה עוד שם וז״ל מנ"ל הא דכל שיאמר לו בעה״ב יעשה דממעשה דר' שמעון לא שמענו אלא שהלקו אותם על שעברו את נדרם. וצ"ל דמכיון שיוכל לבוא לידי מלקות אם יסרב שאם יפצר עליו בעה״ב אפשר שידור ואעפ״כ יאכל כמעשה שהי׳ הלכך למדו ד"א שלא יסרב כלל אלא כל שיגזור עליו בעה״ב יעשה ואז לא יבוא לכלל מה שבאו אותן האנשים עכ״ל.

קפדן בתוך סעודתו. ר״ל לדקדק שלא יתנו לעניים מהסעודה וכדמייתי עלה מעובדא דהלל הזקן שלא הקפיד על אשתו שנתנה כל הסעודה לעני אחד והי׳ הוא צריך להמתין כ״כ בספר מעדני יו״ט פרק כ״ה סימן הנ"ל וכתב עוד נראה פי׳ אמר כמשמעו שלא יהא קפדן ורגזן בתוך סעודתו כי האורחים ובני בית מתביישים אז לאכול כי יחושו פן יתרגז ויקפיד על אכילתם וכ״כ בלבוש סימן ק״ע:

מניחין פאה ממעשה אלפס כו׳. ואין להקשות מהא דאיתא במס׳ עירובין אין משיירין פאה באלפס אבל משיירין פאה בקערה. דלפרש״י שם לק״מ דרש״י פי׳ הכי אין משיירין פאה באלפס כשהשמש מערה מן האלפס לתוך הקערה אין דרך להניח באלפס כלום לצרכו אבל כל אחד מניח פאה בקערה ומחזירה לשמש והוא מאכל שמש עכ"ל. וא״כ הא דקתני הכא מניחין פאה ממעשה אלפס קאי על בני הסעודה שהם מניחין מחלקם בקערה והא דקתני התם אין משיירין פאה באלפס קאי על השמש שלא ישייר באלפס לצרכו. ואחרי כתבי זאת מצאתי במעי״ט פ׳ הנ״ל שפירש כן והוסיף שם לומר מלתא בטעמא וז״ל ויראה לי לפרש גירסת הברייתא דד״א מניחין פאה ממעשה אלפס אצל לא באלפס עצמה אלא בקערה הואיל ומעשה אלפס רב הוא מניחין הימנה ע״י הקערה ואין מניחין ממעשה קדרה אפי׳ בקערה הואיל ומעשה קדרה מעט אין נותנין בכל קערה וקערה ג״כ אלא מעט עכ׳׳ל בתוס׳ במס׳ עירובין הביאו בשם מס' ד"א איפכא ממ״ש כאן וכבר הגיה שם המהרש״ל וע׳ בטא״ח סי׳ ק"ע:

הקדיחתו מלח. נתנה בו מלח יותר מדאי מלשון אש קדחה באפי:

מעתה אם סעדת כו׳. הגירסא יותר מבוררת במס׳ עירובין וה״ג שם אמרה לו היה לך למשוך ידך מן הפת אמרה לו רבי שמא לא הנחת פאה בראשונים לא כך אמרו חכמים אין משיירין פאה באלפס אבל משיירין פאה בקערה:

אם זו היא דרך כו׳. בעירובין גרסינן הכי אמרה לו ליסטים שכמותך כבשוהו:

ארוכה וקצרה. פרש״י ארוכה שמאריך הדרך וקצרה שמוצא מבוא העיר פנוי לכנוס:

כיון שהגיע כו׳. כצ"ל הלך בקצרה וארוכה כיון שהגיע לחומה של עיר כו׳ וכ״ה במס׳ עירובין:

לא כך אמרת לי כו'. ובעירובין גרסי׳ הכי אמרתי לו בני הלא אמרת לי שהוא קצרה א״ל ולא אמרתי לך ארוכה:

מדבר שקר תרחק. ויש להקשות לב"ה מאי השיב על קושית ב"ש איך יאמר שקר וכתב המהרש״א בח׳׳א במס׳ כתובות דף י״ז דה״ק ב"ה כשם שאתם מודים כשלקח אדם מקח רע בשוק אפ״ה ישבחנו בעיניו ואין זה דבר שקר דמסתמא כיון שלקח בעיניו הוא מקח טוב כך הכא כיון דקי״ל אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה וא״כ מסתמא ראה מומין שבה וסבר וקיבל לפי שמצאה חן בעיניו ובעיניו חשובה נאה וחסודה וא״כ אין שקר במה שאמר כלה נאה וחסודה וב״ש לית ליה האי סברא ומוטב שיאמר סתם ולא ישבחנה ולא יגנה אותה וע׳׳ש בתוס' מס' כתובות [ועי׳ בגמ׳ דמס׳ כלה רבתי פרק כיצד מרקדין]:

ולא יפרוס אדם את המטה כו׳. ט״ס הוא וכצ׳ל לא יפרוס אדם את המוציא במקום הרך אלא במקום הקשה וכ"כ הב"י בסימן קס״ז בהדיא בשם מס׳ ד"א וכ״כ הטור שם וז״ל ויבצע ממקום היפה שבפת במקום שנאפה היטב והוא מבואר במס׳ סנהדרין דף ק״ב דבעי למישריה המוציא מהיכא דקדים בשולי וע״ש:

ולא יאחז אדם בביצה פרוסה כו׳. כצ״ל לא יאחז אדם כביצה פרוסה בידיו והטור העתיק בסימן ק״ע לא יאכל אדם פרוסה כביצה וכתב הב"י לפי לשון הברייתא דמס׳ ד״א משמע שאם אחזה אע״פ שאינו אוכל אלא קצת ממנה נקרא רעבתן:

ה״ז רעבתן וגרגרן. בקצת ספרים גרס כאן רק ה״ז רעבתן ולקמן גבי השותה כוסו בבת אחת גרסינן רק ה״ז גרגרן אכן בלבוש סימן ק״ע כתב ליישב דמצינו גרגרן במקום רעבתן גבי מתנות כהונה [יומא לט וש״מ] הצנועין מושכין את ידיהם והגרגרנין נוטלין ע״כ:

אלא מעליו. פי׳ בצד העלין וכ"ה במס' ביצה:

ולא ישתה ב׳ כוסות ויברך כו׳. בסוף פרק שלשה שאכלו ל״ג מפני שנראה כגרגרן אלא ה״ג שם אין מברכין על כוס של פורענות מאי היא כוס שני ופרש״י משום זוגות וסיים שם בגמרא משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל והאי לא מתקן וכתב הרא"ש פי׳ אם שתה ב׳ כוסות לא יברך על השלישי שנאמר הכון וכיון ששתה זוגות לא קרינן ביה הכון לפי שאין דעתו מיושבת עליו שירא שמא יוזק. וכתב המ״י ליישב גי׳ דהכא דקתני מפני שנראה כגרגרן דקי״ל [פסחים קי:] מאן דקפיד קפדינן ואתא ברייתא דהכא לאשמעי׳ אפי בגברא דלא קפיד אפ״ה לא יעשה כן גזירה מפני הרואים שמא יאמרו שהוא גברא קפדנא ומפני גרגרנתו לא היה יכול לעמוד עצמו שלא ישתה זוגות וע׳ש יותר וע׳ עוד בלבוש סי׳ ק״ע ובט"ז שם: