Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah Chapter 8

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

אבל בכוס שביהודה כו׳. אפשר שכוס שביהודה היה גדול יותר מכוס שבגליל מש״ה מותר לשהות כמו שירצה ולא נתנו בו שיעור:

אפסחתי׳ למפלא שלהן. בין לגי׳ שבפנים ובין לגי׳ שבגליון אין לו הבנה כלל. ובטא״ח סי׳ ק"ע כתב בזה״ל לא יאמר אדם לחבירו בא ואכול מה שהאכלתני ובירושלים היו הופכין עכ״ל וכתב עליו הב״י דבמס׳ ד"א גרסינן הכי ובירושלים היו הופכין אכסניא לנשואין. ונ"ל דה"פ לא יאמר לחבירו בא כו׳ דאיכא למיחש שמא הראשון האכילו מועט וזה מאכילו מאכל מרובה ואע׳׳פ שאין מתכוין לכך מ״מ מחזי כריבית והיינו דקתני מפני שהוא דרך הריבית כלומר דרך ריבית הוא אבל לא ריבית גמור ובתר הכי קתני ובירושלים היו הופכין אכסניא לנשואין כלומר בירושלים לא היו חוששין לכך ואדם שהאכיל את חבירו באכסניא היה הלה פורע לו ומאכילו בסעודת נשואין אע״פ שסעודת נשואין מרובה יותר מסעודת אכסניא לא הוי חיישי לדרך ריבית עכ״ל הב"י וע"ש פי׳ אחר ובס׳ מ״י פ׳ כל הבשר ומדרש איכה אלפא ביתא תלתאי הביא המ"כ בשם הירושלמי עוד פירושים שונים יע״ש:

מעשה באדם אחד כו׳. הלשון מגומגם ובמס׳ חולין גרסי׳ הכא ומעשה באדם אחד ששיגר לחבירו חבית של יין ושמן צף על פיה והלך וזימן עליה אורחים ונכנסו מצאה שהיא של יין וחנק את עצמו ופרש״י לפי שהיה שמן צף על פיה סבור שהיא מליאה שמן וזימן עליה אורחין ובטוח שיש לו שמן הרבה לצרכם וכשראה שהיא של יין ולא היה לו מה להאכילם חנק עצמו מפני הבושה עכ״ל והיינו דקתני הכא שזה דרך המיתה:

**טול שמן מפך ריקן.**ר"ל לפי שיודע בו שלא יסוך שמן מש״ה אומר לו לסוך אע"פ שאין בו שמן ואינו עושה כן רק לגנוב דעתו מש״ה אסור כדמפרש מפני שמהנהו טוב חנם כלומר שחבירו מחזיק לו טובה על כך בחנם ואסור משום גניבת דעת וכן בכל הנך דקתני לקמן אסור משום גניבת דעת וכ"ה במס' חולין פ׳ גיד הנשה:

שמשביח טעותו של מוכר. במס׳ ב״מ גרסי׳ הכי לא יאמר אדם בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח ע"כ אבל הא דקתני הכא מפני שמשביח טעותו של מוכר לא גרסי׳ התם וכן בס׳ אגודה הביא הך ברייתא בשם מס׳ ד"א ולא גרס הכי אלא בגמרא מפרש הטעם דהוי אונאת דברים וראיתי בספר קטן שנדפס בסופו מס׳ ד"א והתם גרסי' הכי מפני שמשביח דעתו של מוכר וזהו נ״ל גי׳ נכונה ומסכים למס׳ ב"מ ר״ל דהוי אונאת דברים שהמוכר מהנה עצמו בדעתו שימכור חפץ זה ובאמת אין דעתו ללוקחו:

Next →