Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לא יפרוס כו׳. שמא יפלו הפרורין בקערה ויש בני אדם אניני דעת המקפידין על זה כ"כ בלבוש סי׳ ק"ע:
אבל מקנח אדם כו׳. כצ"ל אבל מקנח אדם קערה בפרוסה כ"כ בש׳׳ע סי׳ ק"ע והטעם שעל זה אין מקפידין:
ולא יניח אדם כו׳. הלשון מגומגם ואריכות דברים וגי׳ הנכונה היא כמ׳ש נש"ע וכן לא ילקט אדם פרורין ויניחם ע״ג השלחן כצ״ל גם בזה הטעם כמ"ש לעיל שיש אניני דעת שנפשו קצה בזה:
ולא ישתה מן הכוס כו׳. כתב הלבוש דהיינו סכנת נפשות שמא חבירו הוא מן אניני דעת ולא יוכל לשתות ממה ששתה חבירו או אפי׳ מן הכלי ששתה חבירו ומתוך הבושה שאינו רוצה לסרב בו הוא שותה ויבא לידי סכנה וע׳ במ"י פ׳ כל הבשר שמפרש בענין אחר:
ומעשה בר"ע כו׳. במעשה הזאת יש בו כמה גמגומים ואין המשך וחיבור לכל הדברים אבל ראיתי בספר ראשית חכמה פרק ד״א ריש שער ג׳ וז"ל מעשה בר״ע שהיה לו אכסניא אצל אדם אחד נתן לו הכוס אחר שטעמו א״ל ר״ע שותהו נתן לו כוס אחר שטעמו א״ל שותהו א״ל בן עזאי עד מתי אתה נותן כוסות מוטעמים לר"ע ע"כ וגי׳ זו ניחא דמביא ראיה שלא ישתה מן הכוס קודם שיתננו לחבירו ולפי שאותו אכסניא היה טועם כל פעם הכוס קודם שנתנו לר״ע לכן א״ל ר"ע שותהו ולא קיבל ממנו:
שאתה נכוה בפושרין. ר"ל שתבין ברמז מועט ואתה לא הבנת אפי׳ ברמז גדול שבכוון לקחתי אותה פרוסה שאסור לסמוך הקערה בפרוסה:
ולא ישתה אדם כוסו כו׳. שאין זה כבוד להעמיד כלי ריק על השולחן וכ״כ בלבוש סי׳ ק״ע:
חמשה דברים א״ר כו׳. הגי׳ משובשת אכן במס׳ ברכות גרסי׳ הכי ד׳ דברים נאמרו בפת אין מניחין בשר חי על הפת ואין זורקין את הפת ואין מעבירין כוס מלא על הפת ואין סומכין הקערה בפת ע״כ וכצ״ל הכא ובכולהו הטעם משום ביזוי אוכלין אין מניחין בשר חי על הפת שעי״כ נמאס הפת מלאכול ואין מעבירין עליו כוס מלא שמא ישפוך מן הכוס על הפת וימאס לאכול ואין סומכין הקערה בפת שמא ישפוך מן הקערה על הפת:
ואין יושבין כו' שמשביחין את האוכלין. ט״ס הוא וכצ״ל שמבזה את האוכלין והכי איתא במס' סופרים פ״ג ובש״ע א״ח סי׳ קע"א:
שמא יארע דבר קלקלה. פי' בלבוש שמא יארע דבר קלקלה שיפסיד שום מאכל ויצטרכו אותו חלק לפני המסובין מש״ה לא יתן חלקו לשמש עד גמר סעודה:
אין רשאין. לפי שהבע״ב מקפיד על זה שחושש שלא יספיק לאורחים שזימן מה שהכין הוא לסעודתו ולבני ביתו אינו חושש ליתן להם לחם צר ומים לחץ בשביל כבוד האורחים ומתוך ההקפדה זו יבוא לידי ריב ומצה עם בני ביתו ויכה אותם וכן היה מעשה כדמייתי הכא כ״כ בלבוש סי׳ ק"ע: