Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אחילו. אימה נופלת עליו והוא מלשון חיל ורעדה:
וזו כשהוא רעב. ר"ל רפואה זו עושה כשהוא רעב ובגיטין דף ע׳ קתני איפכא ע"ש [ועיין במסכת כלה רבתי]:
ע״ג רגליו. כשהוא עומד ע"ג רגליו ולא יישן תיכף אחר שתיית הרפואה אבל זו עושה רגלו אחת במטה ורגלו אחת בארץ כלומר סמוך לשכיבה כדי שישכב תיכף לאחר שתיית הרפואה:
בקיצוח. בברכות דף מ' גרסינן קצח וכ״כ בישעיה סימן כ״ח והפיץ קצח ועי׳ בתוס' יו"ט פ"ה דעדיות משנה ג׳ ורש"י פי' מין זרעים שזורעין בארץ ישמעאל:
דמו בראשו. בברכות פרש״י לפי שרוח מערבית לחה ומתונותא היא ומכנסת הריח לתוך הגוף:
אלא באפוי. הא דקתני הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב מיירי באפוי והא דארשב״ג דמו בראשו מיירי באינה אפוי. ובמסכת ברכות משני בע״א הא בריחא הא בטעמא פרש״י הריח קשה והטעם טוב ולפ״ז י״ל דרשב"ג ל"פ את"ק מידי אלא דת״ק מיירי באפוי ורשב"ג מיירי באינה אפוי:
אפי׳ בתקופת תמוז. במסכת גיטין דף ע׳ ל״ג אפי׳ וה״ג שם אכל בשר שור בלפת ולן בלבנה בליל י״ד או ט״ו בתקופת תמוז אוחזתו אחילו משמע דוקא בתקופת תמוז:
דלריא. במסכת גטין גרסינן דלריא מאי דלריא אריב״ל סם דלריא דרדרא שמה פרש"י שם רפואתו של דלריא דרדרא שמה. מאי דרדא מוריקי דחוחי והיינו כרכום הגדל בקוצין ונראה דהיינו ארקין של קוצין דהכא דקוץ וחוח אחד הוא:
עוית. פרש״י קרנפ׳׳א:
שניהם כאחד. שוכבין על צידהן זה כנגד זה:
ממזר. מי שהוא עז פנים סימן הוא שהוא ממזר ולר׳ יהושע סימן הוא שבן נדה הוא ולר״ע ממזר ובן נדה:
בשער. היינו מקום מושב ת״ח וסנהדרין נקרא שער כדכתיב ועלתה יבמתו השערה. ובועז עלה השער:
היאך מלאך לבך. אע״ג דכמה וכמה מחלוקות בין ר"ע לר"א ור"י ולמה דוקא בזה א״ל היאך מלאך לבך לעבור על דברי חבירך ונראה דה״פ כיון דאין בזה נפקותא לדינא דודאי אין סברא לומר דלר"א דאמר ממזר נותנין עליו כל דיני ממזר שיהא אסור לבוא בקהל שזה אין הדעת סובלתו אלא דה״ק דיש חשש ממזרת כיון שיש בו עזות והרוצה להתחתן יבדוק תחלה במשפחתו ור"י ס״ל דיש חשש נדות וא"כ כיון דאין נפקותא לדינא אמרו שפיר היאך מלאך לבך לעבור על דברי חבירך:
ומבטל בלבו. ואע״ג דקי״ל דברים שבלב אינן דברים וא"כ לא מהני הביטול בלבו כבר כתבו תוס׳ במסכת נדרים [דף כח] גבי נודרין להרגין ולחרמין דמשני נמי הגמ' כי הכא וכתבו תוס׳ דהוי כמו אונס וכן ההיא דמסכת כלה גבי ר"ע הוי כמו אונס לברר האמת על אותו עז פנים אם הוא ממזר וכ"כ הר"ן בקדושין פ״ב דאמרינן התם דברים שבלב אינן דברים ומה דאמרינן במסכת כלה ר״ע נשבע בפיו ומבטל בלבו ש"ה דאונס הוי שאמרו לו לר"ע היאך מלאך לבך ומגיס דעתך לחלוק ע"ד רבותיך ומתוך כך הוצרך להוכיח דבריו וכיון דמתוך אונס היה הוי כאילו פירש ולא הוי דברים שבלב: