Naftali Seva Ratzon on Pesach Haggadah, Barech, Birkat Hamazon
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ועלהכל ה' אלהינו אנחנו מודים לך וכו' לבאר נוסח זה נקדים הגמ' דברכות דיליף שם ברכת המזון מן התורה שנ' ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן. על הארץ זו ברכת הארץ. הטובה זו בונה ירושלים. אשר נתן לך זו ברכת הטוב והמטיב ופריך אין לי אלא לאחריו לפניו מניין שצריך לברך כשרוצה לאכול אמרת ק"ו כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כ"ש. והקשה הר"אש א"כ דילפינן ברכה לפני' מק"ו דלאחרי' מברך נימא דיו מן הדין להיות כנדון כשם שלאחריו א"צ לברך בר"ה אם כשאכל כזית דכתיב ואכלת ושבעת וברכת אכילה שיש בה שביעה דהיינו כזית: ה"ה לפניו נמי נימא שאינו צריך לברך לפני' אם לא כשרוצה לאכול כזית הלא דיו דאורייתא הוא וכן הקשו התו' בסוכה: ותירץ הר"אש שאין זה ק"ו גמור דאיכא למפרך מה לאחריו שכן נהנה ע"כ חייב לברך משא"כ לפניו שלא נהנה עדיין וה"א שאינו צריך לברך כדפריך הגמ' שם. ומוהר"רשא נ"ע הק"בה מאחר שמדין ק"ו ילפינן א"כ נימא דיו מן הדין להיות כנדון מה לאחריו צריך לברך שלש ברכות אף לפניו נימא שצריך לברך שלש ברכות דווקא: ותי' הוא ג"כ שאינו ק"ו גמור דמה לאחריו שכן נהנה: זכינולדין דליכא למילף ברכה ראשונה מקל וחומר דברכה אחרונה: ואם תאמר א"כ למה חייבו חז"ל * לברך לפניו: היינו טעמא משום סברא שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה כאילו גוזל וכו' וכ"כ התו' בסוכה: נשמע מזה דמצד הדין אינו חייב לברך לפני' אלא מצד הסברא והשכל מחייב אותו משום דהוי כמו גזל: ובהיות כן לק"מ מה שהקשה הר"אש דלבעי דווקא כזית כמו לאחריו מאחר דלא ילפינן לי' מכח ק"ו מברכה אחרונה אלא מצד הסברא משום דאיסור גזל נגע בו ע"כ אפילו פחות מכזית אסור ליהנות בלא ברכה דמה לי גזול הרבה או מעט: וה"ה מה שהקשה מוהרר"שא דלבעי לפניו שלש ברכות כמו לאחריו ג"כ לק"מ מאחר דלא ילפינן ברכה לפניו מק"ו דברכה אחרי' אלא כדי להוציא מאיסור גזל ע"כ סגי בברכה אחת. ונפקא מינה בנייהו אם ילפינן ברכה לפניו מכח ק"ו דברכה אחרי' או ילפינן ברכה לפני' מכח סברא שאסור ליהנות וכו' הוא זה: מ"ש הזוהר וז"ל ר"י פתח כתיבו אכלת ושבעת וברכת על הארץ הטובה אי בארעא דישראל מברכין השתא לבר מארעא דישראל כו' נשמע מזה דברכת המזון תליא בארץ: ובהיות כן הוי אמינא דווקא כישראל על אדמתן אז צריך לברך על הארץ הטובה וא"כ עכשיו שאין אנו על האדמה אינו צריך לברך בר"ה וה"ה ברכה ראשונה ג"כ אינו צריך שהרי ברכה ראשונה ילפינן מכח ברכה אחרונה ולא עדיף מגברא דאתי מחמתי': וה"ה דה"א אותן שלא נטלו חלק בארץ דהיינו לוים ונשים או גוים אינן צריכי' לברך בר"ה כיון דמצוה זו של בר"ה תלוי' בארץ אבל אם ילפינן ברכה ראשונה מכח * הסברא שאם נהנה בלא ברכה דהוי כאילו גוזל לפ"ז הוי מצוה זו של בר"ה כמו חובות הגוף שנוהג בכל מקום הגם שאין אנו עכשיו בא"י ומה"ט גם הלוים והנשים והגוים חייבי' בבר"ה מאחר שחיוב ברכה זו היא כדי להוציאו מכלל איסור גזל ובני נח מצוה על הגזל ע"כ מחויב ג"כ לברך: וע"פהדברים האלה תמצא מבואר מ"ש אומרים ועל הכל ה' אלוהינו אנחנו מודים לך ומברכין אותך ר"ל מה שעל הכל אנחנו מודים לך ומברכין אותך אפילו על פחות מכזית אנחנו מודים לך תיבת אנחנו דייקא: ר"ל אנחנו מצד הסברא אנו עושין כן מצד עצמינו משום דהוי כמו גזל ואתה לא * צוית אותנו ע"ז ועל כן יתברך שמך בפה כל חי דייקא ר"ל אפילו אותן שלא נטלו חלק בארץ כגון לוים ונשים חייבים ג"כ לברך עליו משום דהוי כמו גזל: אבל אם הוי ילפינן לי' מכח ק"ו דברכה אחרונה ה"א דווקא אותן שנטלו חלק בארץ חייבי' לברך אבל לוים ונשים פטורים אבל מאחר דברכה זו היא כדי להוציאו מאיסור גזל ע"כ חייבי' הכל לברך אותך: וע"כ יתברך שמך בפה כל חי: והוסיף עוד לומר תמיד לעולם ועד ר"ל הגם שאנו עכשיו לבר מא"י אעפ"כ חייבי' לברך תמיד לעולם ועד דייקא: ר"ל מאחר דילפינן ברכה ראשונה מצד הסברא להוציאו מאיסור גזל ע"כ תמיד לעולם ועד צריך לברך בר"ה משא"כ אם ילפינן ברכה ראשונה מכח ק"ו דברכה אחרונה ה"א דתליא בארץ וא"כ בזמן שאנו בארץ חייבי' לברך על הארץ הטובה ועכשיו שאין אנו שמה יהי' פטור מלברך אבל אם ילפינן לי' מצד הסברא וכדי להוציא מאיסור גזל מעתה אין חילוק בין בזמן הבית או שלא בזמן הבית תמיד לעולם ועד אנחנו חייבי' לברך: ואמר הוכחה לזה דמה שאנו מברכין אותך הוא מצד הסברא ולא מצד החיוב דהיינו מכח ק"ו השתא כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא"כש דאם כן ליבעי ככתוב בתורה ואכלת ושבעת * וכו' כוונתו בזה דאי ס"ד דילפינן ברכה ראשונה מכח ק"ו הנ"ל א"כ נימא דיו מן הדין להיות כנדון ר"ל מה לאחריו טעון כזית דווקא דכתיב ואכלת ושבעת וברכת אכילה שיש בו שביעה דווקא אף לפניו אינו חייב לברך אם לא שרוצה לאכול כזית אבל על פחות מכזית לא ליברך: וה"ה דליבעי לפניו שלש ברכות דמה לאחריו טעון ג"כ דכתיב וברכת את ה' אלוהיך זו ברכת הזן. על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זה ירושלים: דמזה ילפינן דבעי ג"כ לאחריו נימא נמי שצריך לפניו ג"כ שלש ברכות כקושיית מוהר"רשא אלא וודאי דלאו ק"ו גמור הוא משום דאיכא למפרך וכו' וא"כ דליכא למילף מכח ק"ו מהיכי ילפת לי' ומוכרח הדבר דמצד הסברא הוא וא"כ מוכח שפיר מה שעל הכל אנחנו מברכין אפילו על פחות מכזית אנחנו עושין כן מצד עצמינו מצד הסברא: וע"כ יתברך שמך בפה כל חי: תמיד לעולם ועד: דאי ס"ד מצד ק"ו א"כ נימא דיו וליבעי ככתוב בתורה דווקא דכתיב ואכלת ושבעת אכילה שיש בה שביעה: וה"ה דליבעי שלש ברכות דווקא דכתיב וברכת את ה' זו ברכת הזן: על הארץ הטובה זו בונה ירושלים: