Naftali Seva Ratzon on Pesach Haggadah, Magid, Second Cup of Wine
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ברוךאתה י"א מ"ה אשר גאלנו וגאל את אבותינו מצרים הגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור כן יזכינו ה' כו' לבאר נוסח הברכה צריך לחזור מעניינו של מעלה מ"ש בשם בעל מע"ה מאחר שהמצה מורה על חירות ומרור מורה על מירור א"כ הי' לנו לעשות בהפך לאכול תחילה המרור לזכר העבדות וא"חכ מצה לזכר החירות כסדר שהי' במצרים: ולדעת הש"ך מצה רומז על החירות ואם לא יטיבו מעשיהם מרור ר"ל שיהי' להם עוד מירור ב"ד מלכיות ול"פז אפשר לומר דמ"ה צריך להקדים את המצה משום דהמצה הוא מורה על החירות של עכשיו ר"ל בשעה שיצאו ממצרים הי' להם חירות אבל המרור הוא רמז לעתיד שאם לאו יטיבו מעשיהם יהי' עוד להם ד"מ ובהיות כן צריך לאכול המרור אחר המצה: אמנם הטעם זה הוא מספיק נגד יוצאי מצרים לאותו הדור בלבד ומה"ט מקדים הקרא מצה למרור כמ"ש על מצות ומרורים יאכלוהו אבל עכשיו שאנו בארבעה מלכיות ראוי הי' לנו להפך הסדר לאכול תחילה מרור שהוא רומז על המירור שיש לנו בד"מ וא"חכ לאכול המצה שאם יטיבו מעשיהם יגאל אותם השם ויצאו לחירות אכן אם נאמר שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים בהיות כן אין מקום לקושיא הנ"ל שהי' ראוי לנו להפך הסדר מאחר שכל אדם צריך לראות כאילו הוא מיוצאי מצרים צריך הוא לעשות כמוהם ואולי טעמו של דבר שצריך כל אדם לראות כאילו הוא יצא ממצרים משום שאילו לא הוציא הק"בה את אבותינו משם הרי אנו ובנינו וב"ב משוקעים היו שם במצרים וא"כ מה שגאל את אבותינו אף אותנו גאל עמהן: וע"פהצעה זו תמצא נוסח הברכה מבואר במ"ש בא"י וכו' אשר גאלנו וגאל את אבותינו הגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור כוונתו בזה לומר הלילה הזה הגם שאנו בגלות שדומה ללילה והיה השכל מחייב לעשות בהפך לאכול תחילה מרור וא"חכ מצה אע"פכ הגיענו הלילה הזה דייקא לאכול בו מצה ומרור ר"ל תחילה מצה וא"חכ המרור וכדי של"ת מדוע באמת אנו עושין כן ע"כ נוסח הברכה לומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו: דלפום ריהטא יפלא הדבר תינח במ"ש אשר גאל את אבותינו ניחא משום שהיו במצרים וגאל אותם משם אשר לא כן אנחנו שלא היינו שמה לא יפול עליו הלשון אשר גאלנו אלא וודאי שבא להורות שע"י שגאל את אבותינו משם עי"ז גאל ג"כ אותנו עמהם וע"כ צריך כל אדם לראות כאילו הוא יצא ממצרים ר"ל כאילו הוא הי' שם ונגאל עמהם וא"כ צריך כל אדם לעשות כמו אותו הדור שיצאו ממצרים ומה"ט צריכים אנחנו ג"כ להקדים מצוה ומרור כמוהם:
Praised are You, Lord …who redeemed us and redeemed our ancestors and enabled us to reach this night: Even though we are celebrating Passover, the festival of freedom, we are aware we are doing on this night of exile when we are not completely free. Why, then, do we say that God redeemed us and redeemed our ancestors? Had He not redeemed our ancestors we would never have been redeemed. Also we are supposed to see ourselves as if we personally went forth from Egypt – so God redeemed us as well. We must do the same as the generation which went for from Egypt – we eat matzah before we eat the maror – since at this time we are free and the bitterness is merely a threat if we fail to observe God’s laws!
ומ"שכן יזכינו ה' למועדים ולרגלים אחרים שמחים בבניין עירך וכו' ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון. יבואר עד"ג דקידושין דפריך שם מושבות דכתב רחמנא גבי מצה למה לי אי למילף דמצה נוהג בכל מקום שאתם יושבים ר"ל אפילו בח"ל פשיטא שהרי מצה הוא חובות הגוף ונוהג בכ"מ ומשני סד"א הואיל וכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו תליא רחמנא אכילת מצה במצות פסח וה"א בזמן דאיכא פסח איכא מצה ומרור ובזמן דליכא פסח ליכא מרור ומצה ג"כ קמ"ל מושבות אע"פי דליכא פסח אפ"ה חייב במצה: והקשו התו' א"כ למה נכתב גבי פסח ביאה כי יביאך ה' אל הארץ דמשמע שמצוה זו אינו נוהג אלא בארץ. ותירצו התו' דמ"ה כתיב ביאה עשה מצוה שבשבילה תזכה ליכנס לארץ: והקשו התו' למה לי מושבות למילף דא"עג דליכא פסח אפ"ה חייב במצה תיפוק לי' מבערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה אפילו בזמן הזה דליכא פסח: ותי' דאצטריך בערב תאכלו מצות וגם מושבות חד לקובעו חובה בחוצה לארץ בזמן שבית המקדש קיים שא"א לו לעשות הפסח בח"ל וה"א שגם מצה ומרור לא יאכל אצטריך קרא לחייב אותו במצה ומרור: וחד קרא אצטריך * לחוצה לארץ בזמן שאין בה"ק שא"א לו לעשות פסח אפ"ה חייב במצה ומרור. נשמע מזה דאצטריך תרי קראי חד לח"ל בזמן שאין ב"הק וחד לח"ל בזמן שב"הק וביאה דכתבה התורה להורות שע"י מצוה זו שיעשה בח"ל בשבילה יכנס לארץ ויקיים שם המצוה: ובהיותכן ניחא נוסח הברכה במ"ש הגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור דלכאורה תיבת הלילה הזה הוא מיותר וכשפת יתר: דה"לל בקיצור הגיענו לאכול בו מצה ומרור אלא וודאי דכוונתו בזה במ"ש הגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור להורות לנו הגם שהלילה הזה שאנו בגלות ואין לנו פסח וה"א שגם מצה ומרור לא יאכל מאחר דתלה הכתוב מצות מצה באכילת הפסח ומאחר שאין לנו פסח גם מצה ומרור לא יאכל: אבל זה אינו שהרי כתבה התורה מושבות להורות לנו הגם שא"א לעשות הפסח אפ"ה חייב הוא במצה ומרור: וע"כא הגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור הלילה הזה דייקא אע"פי שאין לנו פסח. ושמא תאמר א"כ דמצות מצה נוהג אפילו בח"ל למה נכתב ביאה גבי פסח שנ' כי יביאך ה' וכו' וצ"ל כמ"ש התו' להורות לנו עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לא"י ושם תעשה המצוה כתיקנה ול"זא כן יזכינו ה' למועדים אחרים שמחים בבניין עירך ובחידוש * בית מקדשך ר"ל כשם שהגיענו הלילה הזה כן יזכינו דייקא ר"ל שע"יז שהיינו מקיימין אותה בח"ל יזכינו ה' להיות שמחים בבניין עירך שע"יז תזכה ליכנס לארץ. וכדי של"ת דלמה לי מושבות הלא מבערב תאכלו מצות נפקא ומ"ול דאצטריך לח"ל בזמן שבית המקדש קיים וא"א לו לעשות הפסח אפ"ה הוא חייב במצה ומרור ול"פז ג"כ קשה למה נכתב ביאה גבי פסח ומ"ול ג"כ כמ"ש התז' עשה מצוה זו בח"ל שע"י תזכה ליכנס לא"י לקיים אותה כהלכתה דהיינו ע"י אכילת פסח ול"כא כן יזכינו ה' לאכול מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ר"ל בזכות זה תזכה ליכנס לא"י לאכול שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם ליזרק ע"ג המזבח:
**Even so…enable us to reach this night when we eat matzah and maror; so may we reach in peace other holy days and festivals when we may rejoice in the restoration of Zion…and find delight in serving You:**Talmud Kiddushin discusses when and for whom the mitzvah of eating matzah applies. We find two verses in the Torah: “You shall eat nothing leavened; in all your settlements you shall eat unleavened bread,”⁹⁹ and “And so when the Lord has brought you to the land of the Canaanites…you shall observe this month the following practice.”¹⁰⁰ At first glance these two verses appear to be troubling because they place limits on when we are obligated to eat matzah. The first one suggests that we must observe the commandment of eating matzah only if there is also a Passover offering. The word ‘settlements’ suggests we should observe it in our dwelling places, that is, at all times even if there is no longer a Passover offering. The second verse suggests that we only have to observe the commandment of matzah in the land – but not outside the land. The sages, therefore, interpret this verse to mean by observing Passover, outside the land of Israel, we will merit the privilege of returning to the land of Israel. The sages reconcile the two verses in the following way: the first verse teaches us that we must observe the mitzvah of eating matzah even when we can no longer bring sacrifice within the land of Israel, and the second verse teaches us that we must eat matzah even outside the land of Israel when the temple. The language of this blessing supports this interpretation of these two verses. First, we thank God who ‘enabled us to reach this night (during this time of exile) and eat matzah and maror;’ that is, we must eat them even when the Temple no longer exists and we can not offer the Pesachoffering. And lest one say, ‘we are not obligated to do so outside the land of Israel,’ we go on to say, May we reach in peace other holidays...and find delight in serving you,” suggesting as the Talmud does that by observing Passover outside the land of Israel we will be privileged to return to observe the holiday in the land of Israel!
footnotes: ⁹⁹ Exodus 12:20 ¹⁰⁰ Exodus 13:5
ומ"שונודה לך על גאולתינו ועל פדות נפשינו לכאורה הוא כמו כפל לשון שהרי גאולתינו הוא פדות נפשינו ולפ"מש * לעיל דא"וה מליזין אחר ישראל לומר אם בגופן שלטו המצרים בנשותיהם לא כ"ש וכדין אשה שנחבשה בידי גוים אם יד או"ה תקיפה על עצמן אסורה לבעלה: אמנם דק"יל הפודה את השבי' ומעיד בה שהיא טהורה ישאנה ול"זכ רש"י ע"פ אנוכי ה"ל אלוהיך אשר הוצאתיך על מנת כן פדיתי אתכם משם לפ"ז ה"ל דין הפודה את השבוי' ומעיד בה דשם של י"ה הוא עדות לישראל ול"זא ונודה לך גאולתינו ועל פדות נפשינו ר"ל שגאולה זו היא ע"י פדות נפשינו שע"מ כן פדה אותנו כדי לישא אותם ומכח זה יכול להעיד עלינו בא"י גאל ישראל: