Naftali Seva Ratzon on Pesach Haggadah, Magid, The Four Sons
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ושאינויודע לשאול אתה פתח לו שנ' והגדת לבנך ביום ההוא לאמור. יכול מר"ח תלמוד לומר ביום ההוא וכו: מה שיש לדקדק בזה רבה למעלה: ולבאר זאת נקדים הגמ' דפסחים דיליף שם דשואלין ודורשין קודם פסח שלשים יום מהכא שהרי משה עמד בי"ד בניסן ומזהיר את ישראל על פסח שני דסבר לי' כמ"ד טמאי למת מצוה הי' שחל שביעי שלהם בע"רפ שנ' ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ביום ההוא לא הי' יכולין הא למחר הוו יכולין לעשותו ומשום שהי' שביעי שלהם בע"רפ: נשמע מזה דשאלת האנשים הי' בי"ד בניסן מדכתיב ביום ההוא מיותר ילפינן מיני' שהי' בי"ד בניסן ובאותו פעם הזהיר משה לישראל על פסח שני מוכח מזה דארבעה שבועות ק"פ שואלין ודורשין. ורש"בג פליג התם וס"ל שני שבתות ק"פ שואלין ודורשין שהרי משה עמד בר"ח ניסן והזהיר לישראל על הפסח שיעשו אותו בט"ו בניסן שנ' החודש הזה לכם וכתיב דברו אל ב"י ויקחו להם. וכתב הר"ן דנ"מ בנייהו הוא הא דתניא שני תלמידי' אחד שואל כעניין ואחד שואל שלא כעניין נזקקין תחילה לשואל כעניין: וא"כ לרש"בג דס"ל שתי שבתות קודם פסח לדבריו תוך שתי שבתות הוי שואל כעניין ולת"ק דס"ל ד"ש ק"פ וכו' לדבריו תוך ד"ש הוי שואל כעניין ובהיות כן מי שיש לו שני שאלות האחת בעניינו של פסח והשני' שלא כעניין והוא עומד בדרך משל קודם ר"ח ניסן ולרש"בג דס"ל מר"ח ניסן הוי שואל כעניין נמצא זה שעומד קודם ר"ח ניסן הוי שאלתו שלא כעניין אבל אליבא דת"ק דס"ל ד"ש ק"פ לפ"ז הוי שואל כעניין וא"כ השואל הזה שיש לו שני שאלות לשאול והוא * מסופק אם כרש"בג או כת"ק מכח זה שנסתפק בדבר אינו יודע מה ישאל שאם ישאל בעניין של פסח שמא הלכה כרש"בג דס"ל שתי שבתות בלבד שו"ד וא"כ הוא שואל שלא כעניין מאחר שהוא עומד קודם ר"ח ניסן ואם ישאל שלא בעניינו של פסח שמא הלכה כת"ק דס"ל ד"ש א"כ יהי' שואל שלא כעניין ואחת מן מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם הוא שואל כעניין ומשיב כהלכה ומאחר שמסופק בזה ע"כ אינו יודע לשאול ר"ל שאינו יודע מה ישאל אם מעניינו של פסח או מעניין אחר: ובהכיניחא מ"ש ושאינו יודע לשאול אתה פתח לו שנ' והגדת לבנך ביום ההוא. יכול מר"ח: ת"ל ביום ההוא רצונו בזה לומר אמחר שאינו יודע מה שישאול משום שמסופק הוא בדבר אם כרש"בג או כת"ק ע"כ אתה פתח לו ר"ל שתפתח את פיהו ואמור לו מדוע אינך רוצה לשאול משום דספק שלך הוא שמא שתי שבתות בלבד שהרי משה עמד בר"ח ניסן ומזהיר על הפסח ול"זא יכול מר"ח ר"ל שספק שלך הוא דשמא מר"ח שואלין ודורשין: תלמוד לומר ביום ההוא ר"ל הלא כתיב ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא דמיותר וללמד בא דביום ההוא דהיינו בי"ד בניסן לא היו יכולין הא למחר יכולין היו משום שחל הי' שביעי שלהן בע"רפ מוכח מזה שהי' משה עמד בי"ד בניסן ומוהיר על פסח שני משום דארבעה שבועות ק"פ ש"וד: אי ביום ההוא יכול מבעוד יום ר"ל שאם תשיב לו ביום ההוא מכח זה מוכח ד"ש ק"פ שו"ד מעתה ימצא מקום * לשאול אותך יכול מבעוד יום ר"ל יכול שיהי' הפסח נאכל מבעוד יום ובל"ז לאו רצה לשאול זאת זולת מכח תשובתך שאתה תשיב לו ביום ההוא עי"ז יתעורר לו שאלה זו: ותחילהנשים לב במאי פליגי רש"בג ות"ק שזה יליף מפסח ראשון וזה יליף לי' מפסח שני הלא מצינו שמשה הזהיר שתי שבתות ק"פ: ומצינו ג"כ משה הזהיר ארבעה שבתות ק"פ: ומאחר שמצינו שניהם בתורה צריך לשום לב במאי פליגי. ולבאר זאת נקדים תחילה דאי' בפסחי' פסח מצרים הי' מקחו בעשור אבל לא פסח דורות שנ' בעשור לחודש הזה ויקחו להם. זה מקחו בעשור ולא פסח דורות: ופריך אלא מעתה ר"ל לפי דבריך שאתה אומר דמלת זה בא למעט פ"ד נימא נמי ואכלו הבשר בלילה הוה זה נאכל בלילה ר"ל פסח מצרים אבל פסח דורות נאכל אפילו ביום זבחו ומשני א"ק ועבדת את העבודה בחודש הזה כעבודה שעבדת במצרים ככה תעשה לדורות: ובהכי ניחא דרש"בג ס"ל פסח דורות ילפינן מפסח מצרים דבעינן שיהי' שניהם שוים ומה פסח מצרים שתי שבתות שהרי משה עמד בר"ח ניסן ומזהיר על פסח מצרים אף לדורות סגי בשתי שבתות אבל הת"ק ס"ל דלא ילפינן פסח דורות מפסח מצרים די"ל שם הי' סגי שתי שבתות אבל לדורות בעי טפי וע"כ יליף פסח דורות מפסח שעשו במדבר בשנה שני' ושם עמד משה * בי"ד בניסן ומזהיר על פסח שני. ומעתה מבואר מאיליו במ"ש אי ביום ההוא יכול מבעוד יום ר"ל אי ביום ההוא מכח זה אתה רוצה להוכיח דארבעה שבתות ק"פ שו"ד קשה על דבריך הלא מצינו ג"כ שתי שבתות שהרי משה עמד בר"ח ניסן: ומאי חזית דסמכת אהא סמוך אהא ומוכרח אתה לומר דמשם ליכא למילף משום דפסח דורות לא ילפינן מפסח מצרים דמצינו שהתורה מיעטה דלא נילף פ"ד מפסח מצרי' שהרי כתבה התורה ויקחו להם בעשור לחודש הזה למעט אתי זה הי' מקחו בעשור ולא פסח דורות לפי זה ה"ה גבי ואכלו את הבשר בלילה הזה כתיב ג"כ הזה: נימא שבא למעט' דווקא פסח מצרי' הי' נאכל בלילה אבל פסח דורות יהא נאכל אפילו ביום: וע"כא אי ביום ההוא יכול מבעוד יום ר"ל מכח תשובה שלך שאתה משיבו ביום ההוא מכח זה ימצא מקום לשאלתו יכול שיהי' הפסח נאכל מבעוד יום:
As for the one who doesn’t know to ask: The Haggadah says that one should ‘open up’ for the one who does not know how to ask. It then goes on to quote a verse: “You shall tell your child on that day…” Finally the next passage in the Haggadah discusses whether one should begin telling the story from the beginning of the month…Who exactly is the person who is referred to as the one who doesn’t know how to ask and why doesn’t he know how to ask? By analyzing a discussion in the Talmud we come up with an intriguing answer to this question. Talmud Pesachimdiscusses from when we become obligated to expound on the laws of Passover: is it thirty days before the holiday or two weeks before Passover? The tanna kama⁵⁹is a term for the first opinion in a Mishnah. Often the person is not named but is referred to as the firsttanna. deduces the practice of expounding on the laws of Passover for thirty days from the Pesach sheni. ⁶⁰ Moses originally informed the people of the Pesach shenion the fourteenth of Nisan, a year after the people left Egypt.⁶¹ when the other Israelites were preparing to celebrate Passover. Those who were unable to celebrate Passover on that day had to wait until the following month from which we deduce that they had to have thirty days to expound on the laws of Passover. Those who were unable to offer a Pesachoffering because they were impurity on the eve of Passover were told that they could make the special offering thirty days later. This way they would have thirty days to expound⁶², literally question and expound on….. on and study the laws of Passover. Rabbi Shimon Ben Gamliel, on the other hand, concludes that one only has to expound on the laws of Passover for two weeks before the holiday. He deduces this from the verse, “This month shall be for you the beginning of months.”⁶³ Because Moses informed the people of Passover on the first of Nisan, we too begin preparing for the holiday by studying the laws of Passover on the first of Nisan, two weeks before theSeder. What practical difference is there between these two points of view? It would influence what questions a teacher should answer first from his students, and to what questions the student should give priority. During the thirty days before Passover (according to the *tanna kama)*questions about Passover take precedence over other questions of halachah. According to Rabban Shimon Ben Gamliel, questions about Passover only take precedence during the last two weeks before the holiday. The one who does not know to ask, then, is someone who doesn’t know which of these opinions represents the halachah. It is more than two weeks but less than thirty days before Passover, which question should he ask his teacher and to which question should the teacher give precedence? Do Passover questions take precedence over other Talmudic questions? The student’s silence is a sign of his confusion and indecision. The Haggadah advices: at p’tach lo- you should open the discussion for him by letting him know that you understand the reason for his confusion. By outlining the two points of view and their biblical proofs, the student will know which question to ask and you will inspire him to finally ask his question!
footnotes: ⁵⁹ Tanna kama ⁶⁰ See Numbers 9:1-12, The second Passover took place one month after the regular Passover so that those who were impure because of contact with a corpse could offer a Passover offering. ⁶¹ See Numbers 9:6 The reference ‘on that day’ must refer to the 14th of Nissan ⁶² In Hebrew sho’alim v’dorshim ⁶³ Exodus 12:1