ואומר כי התאר אינו אשר ייחד המתואר לבד ירצה כי ממנו כולל ממנו מיחד כי התאר הוא מה שיתואר בו הדבר ויכונה אם מקריי ואם עצמיי ויהיה כולל או מיחד ואחר זאת ההקדמה אומר שהשם יתברך כבר בא המופת שהוא מחויב המציאות אין הרכבה בו א"כ מן השקר שיהיה לו תאר חיוב ירצה כי יהיה מורכב מתנאי בנתנה ולא יהיה פשוט גם כי כל מורכב מתנאי לו עלה מחייבת חבור התנאי בנתנה והמופת הביא אל שמחויב המציאות אין לא עלה פועלת ולא עלה מקבלת וכאשר הניחו עצמות ותארים כבר הניחו עלה מקבלת ואשר יקשה על מי שיאמר שהוא עצמות ותארים נוספים על העצמות והם האשעריה כי לא יניחו התארים עצמותיים כמו שיניחו זה הנוצרים הוא שיהיה עצמות תנאי במציאות התארים והתארים תנאי בשלימות העצמות ויהיה המקובץ מזה דבר מחויב המציאות ר"ל נמצא אחד אין בו עלה ולא עלול וזה אין תשובה ממנו באמת כאשר הונח שהנה דבר המחויב המציאות בעצמותו כי יחויב שיהיה אחד מכל הפנים ובלתי מורכב כלל מתנאי ונתנה ועלה ועלול כי לא יהיה מחויב המציאות בעצמותו כי לא נמצא דבר מורכב מעצמותו לפי שרשי הפלסופים ואם שמו עובר מקרים קדומים כהנחתם השמים קדומים והם עצמות ותארים מבלי פועל בנגלה זולת קשר קדום מקושר קדום וזה שההרכבה תנאי במציאותו ר"ל במציאות הדבר המורכב מעצמותו ואי אפשר שיהיו החלקים הם פועלים להרכבה לפי שההרכבה תנאי במציאותם ולכן כל חלקי המורכב מהענינים הטבעים כאשר נפרדו לא יהיה השם הנאמר עליהם אלא בשתוף ביד וברגל אשר החלקים לא יד ולא רגל עוד אמר אמנם תארי ההרחקה הם אשר צריך שיעשו להיישיר השכל למה שצריך שיאמינו בו ית' כי לא יגיע מצדם רבוי גם כאשר ידמו בצדדים מתחלפים והמשל בו שהנה התבאר לנו במופת וכו' הנה מבואר לך כמו שאמר ב"ר שהיות העצמות האחת בעלת תארים רבים צרופים או שלולים או מדומים בצדדים מתחלפים מבלתי שתהיה אותה העצמות מתרבת ברבוי התארים הנה זה הענין לא יכחיש מציאותו אחד מן הפלוסופים כמו היות הדבר נמצא או אחד ואפשר או מחויב כי הדבר האחד בעינו כאשר נבחן מצד מה שיסודר ממנו דבר זולתו נקרא יכול או פועל וכאשר נבחן מצד התיחדו אחת משתי הפעולות המקבילות נקרא רוצה וכאשר נבחן מצד השיגו לפעלו נקרא יודע וכאשר נבחנה הידיעה מאשר היא השגה וסבה לתנועה נקרא חי כי החי הוא המשיג המתנועע מעצמותו ואמנם אשר נמנע מציאות אחד פשוט בעל תארים רבים עומדים מעצמותם ובפרט אם היו אותם התארים העצמיים נמצאים בפועל ואמנם אם היו בכח אינו נמנע אצל הפלסופים שיהיה הדבר אחד בפועל רב בכח וזהו אצלם ענין חלקי הגדרים עם הנגדר והנראה לי כי התארים הג' בפועל אצל הנוצרים והעצם אחד לא שיהיו בכח כמו שאמר ב"ר ולכן יאמרו שהאל ג' והג' אחד כי יניחו הג' בפועל כמו שינוחוהו אחד רק מתואר בתארים ולכן המשילוהו אל הנפש דמו הפועל הנצחי אל הפעול ההוה הנפסד עוד כבר גלה סוד נפלא ואמר ואחר כן השגנו שזה הנמצא אין מציאותו אשר הוא עצמו מספיק לו שיהיה נמצא בלבד אבל שופעות מאתו מציאויות רבות ירצה תמיד במה הוא הנמצא ההוא כמו שאמר ית' כל הנקרא בשמי וכאשר לא ישתנה הוא לא ישתנו המושפעים ממנו כמו שאמר אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם ירצה כי הם מיוחסים אליו במדרגת המינים ובאמת יחסנו יחס גדול עוד באר ואמר ואין זה כהשפע החום מן האש שהוא מקרי ולא כחיוב האור מן השמש שהוא טבעי בלא סדור אבל השפע ימשיך לו תמיד במה הוא הנמצא ההוא עמידה וקיום וסדור בהנהגה מתוקנת ובכלל בחיוב המושכל מהשכל או יהיה ענינו שלילת העדרו ירצה כאמרנו יכול ששולל העדר היכולת שהוא הליאות עוד נשמר שמירה רבה מענין גדול הסכנה ואמר לא תעשה גם כן אלה השלילות ולא תתירם עליו ית' אלא בפנים אשר ידעת עוד אמר כמו שנאמר בכותל לא רואה כבר ידעת ממה שקראת ממלאכת ההגיון כי השלילה שני מינים האחת השלילה המיוחדת כמו שנאמר בלעם אינו רואה והיא השלילה האמתית והשני השלילה המשולחת והוא שישלול מן הנושא מה שאין דרכו שימצא בו וכמו הכותל אינו רואה והיא השלילה הכוללת והוא מבואר שאם נתאר השם ית' בשלילה המיוחדת או נרצה בתארים המחייבים שלילת העדרם ונרצה בשלילה השלילה המיוחדת הנה אם נשלול מן הבורא הליאות או הסכלות או השינה לא ינום ולא יישן הנה נתחייב שיהיה מדרכו שיתואר בם לא שנשלול מהם לכן באר שצריך שנבין בשלילה בו ית' השלילה הכוללת ואז תהיה שלילה צודקת והוא אמרו ולא תעשה ג"כ באלו השלילות ולא תשלחם עליו ית' אלא בפנים אשר ידעת והיא השלילה הכוללת כי זאת כבר תעשה כי פעמים ישולל מן הדבר מה שאין דרכו שימצא לו כמו שנאמר בכותל לא רואה לא השלילה המיוחדת שהיא על הפנים ההם ואם תצדק בשתשלול ממנו החסרונות הנה תכזב כשתגזור שיהיו מדרכו שימצא לו הנה השלילות עליו ית' כמו שנאמר הנקודה בלתי מתנועעת אשר אין בה כח על התנועה או המרכז ככה נאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ישמרך האל מן השגיאה ודע זה ואין זה ג"כ יחס אמתי כי כבר התבאר כי המניע הראשון הוא כמתנועע על שהוא צורתו מניעו נבדל ממנו על שאינו צורה אלא באמצעות המרחקים ובכלל בלתי מתחלק בהתחלקו ומצד עצמותו מנהיגם ומתמידם כבר ידעת כי הסכלות שני מינים סכלות קנייני והוא הבנת הדבר בחלוף מה שהוא כאמרנו שהשמש מד' יסודות או אש וסכלות העדרי כסכלות אמתת השמש מהו ומזה תבין אמרו אחר בארו אמתת התארים ישתבח מי אשר בהשקף השכלים כו' ירצה סכלות העדרי ירצה בו שלא נספיק להשיג מהותו בשלימות ר"ל בשבחו ואחדותו באופן שהוא מצייר עצמו קנייני כי הרצון והחיוב בלתי מסכימים וירמוז על הכרעת אחת משתי הדעות כך רצה השם או כך גזרה חכמתו עד שהמענה באחרונה גזירת החכמה ואם רצונו הוא חכמתו באמת וכשישתדלו הלשונות להגדילו בתארים ישוב כל הפלגת דברים ליאות ר"ל בשלילת החסרונות וקצור בתארי הפעולות א"כ יתרומם על כל ברכה ותהלה אשר נתארהו על מה שנשיג מפעולותיו ודע זה: