צריך שתבין כי מה שאמר הרב כי העלה והפועל שוים כי אם היו עלה או פועל בפועל יתחייב מציאות הפעול או העלול ואם היו בכח יהיה הפעול והעלול בכח באמת אמנם בזה מקום הטעאה על המדברים באמרו כי בחנם יברחו מזה השם ושהוא מאמר מי שלא הבדילו בין מה שבכח ובין מה שבפועל ומקום ההטעאה הוא זה כי הנה אם הפועל לא יהיה פועל בפעל אלא בהיות הפועל פעל בפעל הנה זה אמנם הוא במה הוא פועל אמנם במה הוא הנמצא ההוא לא במה הוא פועל כבר יקדם בזמן על הפעול כי הנגר יקדם בזמן על הארון והבנאי על הבית מה שלא יהיה כן בסבה הצוריית גם בתכליתית כי הצורה או התכלית לא יקדמו לבעל הצורה או התכלית לא בעצמם ולא במה הם צורה ותכלית והפועל כבר יקדם על הפעול לא במה הוא פועל אבל מצד עצמו כענין בחומר וזה הוא אשר הביא המדברים לברוח מלקראו סבה וקראוהו פועל כי הפועל מצד עצמו כבר יקדם לפעול והצורה או התכלית הנכללים במלת העלה והסבה כמו שאמר הרב אי אפשר שיקדמו לאשר הוא לו צורה או תכלית והם לא יקרואו הצורה פועל רק אחר שפעל העולם כי אז נתחדש לו השם ההוא ואם כבר היה בידו ואין שם מה שיחייבהו שנמצא עם הפעול מה שאין כן בצורה והתכלית והרבה העמיקו בזה כפי אמונתם בחדוש אך בדרך הרב במקומות הרבה לבלתי העביר לזולתו מה שיעביר לעצמו וכל אדם קרוב אצל עצמו אף כי במקום הזה ואני העירותיך עליו יען לא תטעה בזה אמנם צדק במה שאמר ואשר הביאו הפלוסופים לקרוא ית' עלה וסבה ולא יקראוהו פועל אינו מפני דעתם המפורסם בקדמות העולם אבל מפני ענינים אחרים כמו שאזכור אמנם הקדמות נמשך ממנו כמו שבארתי ודעהו עוד אמר והוא שיהיה פועל העולם וצורתו ותכליתו ירצה והשורש בזה מהנמצאות אשר מציאותם והבדליהם העצמיים בתנועה התנועה הוא פועלם ואחר שחדושה נצחי הנה הם ראויים יותר בשם המחודש מן המחודש כעת מה הנה העולם צריך אל פועל למה שעצמו בתנועה ובענינים אחרים והוא להיות צורתו אשר בה עמידתו ומציאותו ר"ל מטבע המצטרף לא מטבע האיך ר"ל התכוניות והקניינים המנויים בשער האיך כי כל אשר היתה צורתו בזה הסוג ומנויה בו הנה הוא כאשר נמצא נשלם מציאותו מסתפק מן הפועל והוא אמרו בסוף הפרק אשר יזכרוהו אמתי וזה יתיר כל דמות וידחה לך כל מבוכה כמו שאמר ב"ר גם כי הוא יתן ההתאחדות העולם אשר בה נמצא והוא התכלית ולא תחשוב שאמרנו בו שהוא הצורה האחרונה היא האחרונה אשר יאמר ארסטו עליה בספר הנקרא מה שאחר הטבע שהיא בלתי הוה ולא נפסדת כי הצורה ההוא הנזכרת שם טבעית ולא שכל נפרד איני יודע צורה אחרונה טבעית אמר עליה ארסטו במה שאחר הטבע שהיא בלתי הוה ולא נפסדת אלא הצורה הגשמית והם המרחקים הבלתי מוחלטים כי הם לא יפשיטם החומר הראשון והמשל בזה כי בשוב המים אויר ברתיחתם יסתפגו המים ויתגדלו מרחקיהם עד שישובו למרחקים גדולים בלתי נאותים ומתיחסים אל צורת המים ויתיחסו אל צורת האויר ובעת אשר יגיעו מרחקיהם אל התכלית ההוא יהיו עת חפץ הצורה ויפשיטו צורת המים וילבשו צורת האויר הנה שהחומר הראשון הפשיט צורת המים והגבלת השלוחים הג' לא אמתת השלוחים בעצמם ואין שם שלוחים באים מחוץ כמו שחשב ב"ס וזאת הצורה האחרונה או הראשונה הוא בלתי הוה ולא נפסדת איני יודעה רק השכל הנפרד וצדק הרב במה שאמר אך לא במה שכוון בו והוא אמרו כי אין אמרנו עליו ית' שהוא צורת העולם האחרונה על דמיון היות הצורה בעלת החמר צורה לחמר ההוא כי זה צודק אם יפורש בו על שהרצון בו שאינו ית' צורת העולם האחרונה על דמיון היות הצורה בעלת החומר צורה לחומר ההוא על שהוא קיימת בו מתחלקת בה בהתחלקו והוא מעמיד מציאותה כמו שהיא משלמת מציאותו עד שיהיה הוא ית' צורה לגשם נשען בו כי אז יצדק שנאמר לא על אלה הפנים נאמר אמנם אם יפורש מאמרו על שהרצון בו שהוא ית' אינו צורה לגלגל על שאינו עם גשם כמו שאינו בגשם וכמו שהוא נבדל במה שהוא אינו מעורב בו כן הוא נבדל על שאינו בו על שיהיה צורתו ולא חלק ממנו והוא אשר כיוונו הרב במאמרו זה כמו שנגלה משרשיו הנה הוא יוצא משרשי המשאיים ומן האמת הכמוס עמו כי כפי שרשי ארסטו בשמע הטבעי ובמה שאחר שאמר כי האלוה בשמים ושהמים מורכב ממתנועע ראשון וממניע נבדל הוא אמתת המראה הנה האלוה ית' ואם אינו בגשם הנהו עם גשם והוא נבדל במה שאינו מעורב בו והוא בו במה הוא צורתו על שהוא חלק ממנו ובזה היה מתנועע ראשון מפאת עצמו ר"ל למה שהוא צורה נפרדת אמנם זה הוא דעת ארסטו אמנם לפי דעתי הרב הלוקח מדברי ב"ס באלשפא ובאלנגי לא מה שיתנוהו ארסטו אשר האמין כי המניע הראשון אינו האלוה כי הוא לא יניע לגלגל אי אפשר שיפורש זה בו כ"ש אם האמינו עם זה כי יש צורה לגלגל היא כח בו אינה אמתת המניע ולא יובדל בין צורה לגשם ובין צורה עם גשם ויהיה הגלגל מורכב מחומר וצורה ועם היותו נצחי ואיני יודע אנה פנה דודי ואמרו ודע כי קצת בעלי העיון מאלו המדברים וכו' יורה על אמתת מה שהעירותים עליו ממקום ההטעאה ותן לחכם ויחכם עוד: