ודע זה גם כן ירצה בתמורת אנשים המקום ההוא המין כולו והוא אמרו לא גושמה ביום זעם ועיין איך התחיל בקל והוא מאמר ישעיהו באשר שלחו השם בהנבא להנתץ מלכות בבל ואבדת סנחריב ונבוכדנצר הקם בהפסק מלכות סנחריב וכו' ואני חושב ששום אדם וכו' וזה גם כן אצלי הערה על נצחות התורה אשר בעבורה יש לנו שם מיוחד כי אחר שהבטיחנו בקיום השם והשם המיוחד הוא מצד התורה אשר בה היינו עם ומיוחדים בשם יחויב בהכרח שתהיה התורה נצחית ואמרו וחד חרוב הורה על השאר הזמן כי איך יהיה חד לאלף שנים אם לא יהיה שם תנועה במתנועע ימשך לה הזמן עם שהיה המאמר גם כן מאמר יחיד והוא על צורה אחת ירצה על דעת האומר שהעולם חוזר חלילה כשישובו מצבי הגלגל לתכונתם שישובו האישים ההם מהם שאומרים זה לשלשים וששה אלף שנה כשהשלים מהלך גלגל המזלות ומהם שאומרים זה אחר שבעת אלפים שנה לכל כוכב מכוכבי לכת כמו שבאר החכם הנשיא ר' אברהם בר' חייא במגלה המגלה וזה מאמר החכם היה מדעת שיעמוד העולם ששת אלפים שנה ואחר יחרב אלף שנה והוא יום שכולו שבת כי שבתאי מושל בו ונשגב יי' לבדו ביום ההוא ואחר יחזרו הנמצאות חלילה ומאמר דוד ע"ה דבר צוה לאלף דור יורה על הדעת הראשון כי ימי שנותינו בהם וכו' וברוב שחיה אחר הולידו כמו שחיה לפני הולידו ויהיו אלף דורות וכפי זה תהיה התורה נצחית ומה שאמר מ"ט אלף שנה אחר שישרת כל כוכב ז' אלף שנה והוא רמוז ביובל אחר ז' שמטות אמרו ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו והודעתי והוא שצריך שיאמן ר"ל שאם ישתנה דבר מטבעו על דרך פלא לא ימשך השנוי ההוא ולא ישוב לטבע אחר כי יש יחס בין הצורות אע"פ שהחכמים ז"ל כבר אמרו בנפלאות דברים זרים מאד והוא שאין שם שנוי טבע אבל השנוי ההוא הוא טבעי גם כן אלא שהוא חלקי ובלתי נמשך ולזה נקרא פלא בלשוננו כי הוא נפלא ונפרש מן הטבע הכולל וכאלו הוא סעיף או אמיר ממנו והנה מבאר זה הוא אומר תמצאם בבראשית רבא ובמדרש קהלת והענין ההוא הוא שהם רואים הנפלאות ההם ממה שבטבע גם כן על צד אחד כאלו הענינים הטבעיים אינם הכרחיים אבל מאודיים ר"ל חום האש והגרת המים מלמעלה למטה והדבקותם והוא אמרו וזה שהם אמרו כי כשברא השם זה המציאות והטביעו על אלו הטבעים ר"ל שם בטבעם ההם שיתחדש בהם כל מה שיתחדש מהנפלאות בעת חדושם ואחר שהוא טבעי אלא שהוא בלתי נהוג ומורגל הנה אות הנביא אינו אלא שהודיעהו השם בעת שיאמר בו מה שיאמר ויפעל הדבר כמו ששם בטבעו בשרש מה שהוטבע והנה משבח הרב ז"ל זה הדעת למה שלא יהיה שם שנוי טבע מבלי שנכפור המפורסם עד כאלו הוא מוחש ויהיה נמשך אחר החיוב מבלתי שישלמו בתחבולה ואמר וזה ואם הוא כמו שתראהו הוא מורה על מעלת האומר והיות קשה בעיניו מאד נאמר שם אמר ר' יונתן תנאי התנה הקב"ה יחס האומר כפי המאמר ולזה אמר ר' יונתן תנאין התנה וזה רגיל בדבריהם הרבה למי שיתבונן בהם מה שמו של משיח דבי ר' ינאי אמ' ינון שמו דבי ר' שילא אמ' שילה שמו דבי ר' חזקיה אמ' חזקיה שמו ובחבוט הקבר אמר' אמר ר' פרנך ובמקומות התארים הנמוסים אמרו אמר ר' סימון וזה מורה על חכמתם והתנאי הוא שהדבר הטבעי הוא הנהוג אך אין זה בשלוח אבל יש שם קשור ותנאי והוא שמטבע המים האישיים בעת מיוחד שיחלקו ועוזר זה לדעת ר' אלעזר בן ירמיה שאומר לא עם הים בלבד התנה הב"ה אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית הה"ד וכו' וכן ההקש בשאר ויהיה השם יחסו אליו יחס הרוח אל הבקעת המים ועמוד על זה. אמר משה נראה כי הדעת הרב ז"ל בענין המופתים הוא סעיף מדרך ההעברה אשר אמר שיש לו בה דברים ישמיעם אלינו בזה המאמר כמו שהשתמש בו בענין הויכוח בינינו מאמיני החדוש למאמיני הקדמות ויהיה העובר על המעט יקרא אצל חכמי ישראל תנאי וכבר הבנת אמתתו ואחר שהגענו אל זה המקום ראיתי להביא לך הנה כל הדעות הנאמרים במופתים ואתה תועץ אל נפשך ואומר יש מן הפילוסופים התורנים הנמשכים אחר דעת המדברים שהניחו שרש על קיום המופתים ואמרו שהמציאות אצל הדבר לא יורה שהוא נמצא בו אבל יש שם פועל זולתו וזה מבואר בעצמו גם כן יתבאר זה במשל והוא שהעור לו הנה בעינו תבלול ולא שמע מן האדם ההבדל בין הלילה והיום לא פתח התבלול מעט ביום ופתח עפעפיו וראה המראים חשב שהשגחה המגעת בעינו מציור המראים פועלים פתיחת הראות ושכאשר היה ראותו שלם ופתח ריסי עיניו יחויב שיראו ולא ישכיל ששם פועל באמת משים הראות ראות בפועל והמראים מראים בפועל ולא יבחן זה עד כאשר ערבה השמש והחשיך האור ידע שאור השמש סבה מהטבעת המראים בראותו הנה מה אשר ימנע שאלה המחודשות יושפעו מהתחלות נבדלים ושההכנה לקבל הצורות תגיע באלה הסבות הנראות הנמצאות פועלות כי הגשם המלוטש יקבל ניצוץ אור השמש והעכור לא יקבלהו ויהיו אלה הנמצאות המורגשות אינם פועלות קצתם בקצת ואמנם הפועלים התחלה מחוץ ולא תהיה האש היא הפועלת השריפה והלחם הוא הפועל השובע אשר הוא הפועל הבריאות אבל יהיה האל ית' הוא הפועל באמת ויהיה הוא יכול על כל דבר כי אפשרות המקבלים מפועל אחד ולפי זה יהיה התחדש האותות והמופתים פועל האל ית' בראשונה ובעצם נראים על ידי הנביאים זהו מה שאמר אבוחמד אלגזלי מקשה על הפילוסופים לאמת המופתים על שהשם מחדשם מבלי אמצעי וכאלו זה הדעת לקוח מן ההקדמה הששית והעשירית מן המדברים ר"ל שער ההעברה שהאל ית' הוא הפועל לא זולתו ואמר אבן רשד כי הכפירה בשהנמצאות אין להם פעולות מיוחדות הוא הכפירה בשכל כי השכל אינו דבר יותר מהשיגו הנמצאות בסבותם ובו יפרד משאר הכחות המשיגות ומי שסלק הסבות כבר סלק השכל ומלאכת ההגיון מנחת שהנה סבות ומסובבים יודעו בשלמות בידיעת סבותיהם ודחית אלה הדברים דחית הידיעה ולא יהיה מופת ולא גדר כלל ויסולקו מיני הנשואים העצמותיים אשר מהם יחוברו המופתים ומי שיניח שאין ידיעה אחת הכרחית יחויב שלא יהיה מאמרו זה הכרחי ויהיה הכל מדומה ובעבור זה ר"ל שראה שהמאמר בשאין לדברים תארים מיוחדים ולא צורות מהם יחויבו הפעולות המיוחדות בנמצא נמצא הוא מאמר בתכלית הגנות ותכלית מה שישכילהו האדם הודה בזה המאמר והעתיק הכפירה אל שני מקומות אחד מהם שכבר אפשר שימצאו אלה התארים לנמצא ולא ימצא להם פעל במה שהלך מנהגו שימצא בו כמו האש דרך משל כי אפשר שימצא החום לה ולא תשרוף מה שיגיע בה ואם היה דרכו שישרוף כאשר נגעה בו האש והמקום השני ממנו שאין לצורות המיוחדות לנמצא נמצא חמר מיוחד אמר משה הנה כאלו שב עתה אל ההעברה לבד אמר כך והודה אבן רשד כי כבר יהיה זה אמת אך בסבות אשר מחוץ לא לטבע ההעברה ואמר ואולם המאמר הראשון אין ראוי שיודוהו הפילוסופים לו וזה שפעולות הפעלים אין סדור הפעלות מהם הכרחי בעבור הענין אשר מחוץ ואינו נמנע שיחובר כאש בנעורת דרך משל בעת מה ולא תשרפהו אם נמצא שם דבר כאשר חובר בנעורת היה בלתי מקבל לשריפה כמו שאמרו באלטלק עם החי שכאשר ימשח בדמו ולא ימשול בו האש והוא סלמנדרה ואולם שהחמרים תנאי מתנאי הנמצאות בעלות החמרים דבר לא יוכלו המדברים לסלקו כי כאשר היה עמידת הדבר תארים כולל ומיוחד והוא אשר יורו עליו הפילוסופים בשם הגדר המורכב אצלם מסוג והבדל הנה יסולק הנמצא בסלוק הכולל כמו שיסולק בסלוק המיוחד אלה התארים אמנם החלוף ביניהם בתארים מה כוללים יחשבו המדברים שלא יסולק הנמצא בסלוקם והפילוסופים יראו שיסולקו כתמונה והחום והלחות בחי וכן בחמרים המיוחדים כי המדברים אומרים שצורת האדם כפי הטבע אפשר שתחול בעפר מבלי אמצעיים ויהפך המטה נחש והמים יהפכו לדם והפילוסופים אומרים שאי אפשר שתחול צורת האדם בעפר מבלי אמצעיים שתשוב צמחים ויזון מהם החי ויתהוה דבר וזרע ויתהוה ממנו חי ואחר יאכלהו האדם ויתהוה ממנו זרע ויהיה ממנו אדם ולו היה זה אפשר מבלי בחינת יחס היתה החכמה כשיברא האדם זולת אלו האמצעיים והיה בוראם בזה התאר היה הטוב מן הבוראים ויותר יכול מהם וכל אחת משתי הדעות מנחת שאשר יאמרו אותו ידוע בעצמו ואין אצל אחד מהם ראיה על סברתם ואתה תועץ אל לבך ואשר ידבר לך הוא הנחתך אשר תחויב להאמינה והוא אשר תלך בם והאל ישים אותנו ואותך מאנשי האמת והצדק ואחר שהתבאר בטול זה ואומר אמנם אשר ספרו אבוחמד בשם הפילוסופים אשר יקיימוהו מן הפלאים הקורעים המנהגים אמר שאינו אלא בשלשה ענינים הראשון מהם בכח המדמה כי יחשבו שכאשר משל והתאמץ ממניעת החושים והטרדה עלה על הלוח השמור והוא הנפשות השמימיות והוטבעו בו צורות החלקים ההוים בעתיד והוא בקיצה לנביאים משאר האדם בתנומה השני הגלות בכח השכל העיוני והוא שב אל הכח האומד והוא מהירות ההעתק מידוע אל ידוע ולנפילת הגבול האמצעי בנקלה והאנשים בזה מתחלקים וכאשר עבר שיגיע קצה החסרון אל מי שאין אומד לו כלל עם שלא יתעורר להבנת המושכלות עם ההערה עבר שיגיע קצה הכח והתוספת עד שיתעורר לכל המושכלות או לרובם ביותר מהיר שבעתים לזכות הנפש וקדושה והוא הנביא ולא יצטרך במושכלות אל מלמד השלישי הכח הנפשי המעשי כבר יגיע אל גבול ימשכו אליו הטבעים ויגיעו בו משל זה שהנפש דרך משל כאשר חשבה דבר עבדו אותה איברי הכחות אשר בם התנועה המדומה הדרוש עד כאשר דברים טובי הטעם הותרו לסתותיו והתעורר הכח המוציא הריר ממקורה וכאשר ציירו המשגל התעורר הכח הממונה על התאוה והמניח הכלי גם כאשר הלך על לוח על כותלים גבוהים התחזק דמיונו לנפילה והתפעל הגוף בדמיונו ונפל ולו היה זה על הארץ ילך עליו ולא יפול וזה לפי שהגשם והכחות הגשמיות נבראו עובדים נמשכים לנפשות ויתחלף זה בהתחלף זכות הנפשות וכחותם ואין רחוק שיניע כח הנפש אל גבול יעברהו הכח הטבעי בבלתי גופו לפי שנפשו אינה מוטבעת בגופו ואם לה תשוקה אל הנהגתו ולכן לא ימנע שישקיף נפשו אל נשיבת רוח או ירידת מטה או רעימת רעם או רעש הארץ ויעמוד הגעתו אל חדוש קור או חמימות או תנועה באויר ויתחדש מעצמו וילד ממנו אלה הענינים מבלי מציאות סבה טבעית ויהיה זה פלא לנביא אמר משה זהו דעת החכם אבן עזרא שאמר כי כשידבק החלק בכל יפעל בכל ויחדש אותות ומופתים ואומר אני כי למה שהיה שכל הנביא חלקי לא יפעל רק בחלקים כי יקרע ים סוף לא כל הימים ולמה שהיה הדבוק בלתי עומד לא יעמוד המופת ולא ימשך האות ולמה שהיה השם המפורש אצל התורניים כלוח קצר לציור הראשון יחסו אליו אצלם יחס הנמצאות אל הממציא אצל הפילוסופים יאמר שבשם המפורש עשה הנביא מה שקרע מהמנהגים ואמר אבן רשד ואולם הדבור נפלאים אין בו אל הקודמים מן הפילוסופים מאמר כי זה אצלם מן הדברים אשר אין ראוי שיחקור עליהם כי הם התחלות התורות והחוקר מהם או המספק יצטרך אצלם אל עונש כמו אם האל נמצא ואם ההצלחה נמצאת ואם המעלות נמצאות כי אלה הם התחלות המעשים אשר בם יהיה האדם מעולה ואין דרך אל הגעת הידיעה אלא אחר הגעת המעלה וכשיהיו המלאכות העיוניות לא ישלמו אלא בהנחות וסדורים יקבלם התלמיד ראשונה יותר ראוי שיהיה זה בענינים המעשיים ואולם מה שספרו אבוחמד מסבות זה מן הפילוסופים הוא מאמר לא אדע אחר אמרו אלא אבן סיני וכאשר התאמת במציאות ואפשר שישתנה גשם ממה שאינו גשם ולא כח בגשם בזולת בטול הנה מה שנתן מאותה הסבה אפשרי ואין כל הענינים הנמנעים בשכל בתחלתו בלתי אפשרי בחק הנביאים ויספיק בזה מי שלא יספיק בשתיקה מזאת השאלה ויודע שדרך הסגלות באמנת הנביאים דרך אחרת והוא הפועל המסודר מהכח אשר בו נקרא הנביא נביא אשר הוא הידיעה בתעלומות והנחת התורות המסכימות לאמת והמקנות המעשים מה שבו הצלחת כל הברואים ואין זה אלא כמו שיאמר אני רופא והעד שארכב על הרכב בים ואחר יאמר אני רופא והעד שאני ארפא חולים כי באמת הראשון ענין נפלא בעצמו אך השני הוא הפועל המיוחד במה הוא רופא ואולם אשר ספרו בחלומות מן הפילוסופים לא אדע אחר אמרו מן הקודמים אם לא בן סיני אמנם אשר אמרום הקודמים בענין החלומות והנבואה הם שהם מהשם ית' באמצעות נמצא רוחני אינו גשם והוא נותן השכל האנושי השלם והוא אשר יקראהו החדש מהם השכל הפועל ויקרא בתורה מלאך אמנם המחויב על כל אדם שיקבל התחלות התורות ומי שיכפור בם מבטל מציאות ומחויב המיתה אבל יחויב בה שהתחלותיה ענינים אלהיים למעלה מן השכלים האנושיים ואין להמלט מהודות בם עם סכלות סבותם ולזה לא נמצא אחד מן הקודמים דבר מן הפלאים עם התפשטותם והראותם בעולם לפי שהם התחלות וקיימו התורות והתורות התחלות המעלות וכאשר התארך בהצלה עד שיהיה מהחכמים השקועים בחכמה וקרה לו באור בהתחלה מהתחלותיה לו יבאר אותו ולא ידבר בו זהו גדר התורות וגדר החכמים. אמר משה מה שאמרו אבוחמד שהכח המדמה יעלה על הלוח השמור ופרשנוהו שהרצון בו הנפשות השמימיות ואמר אבן רשד על זה שאשר ספרו בחלומות מן הפילוסופים לא ידע אחר אמרו אלא אבן סיני אבל אמנם יחסוהו אל הקולמוס ר"ל אל שכל נבדל זה הדעת ר"ל דעת אבן סיני יסכים עם דעת עובדי ע"ז הראשונים שהיו מיחסים הנבואה לכוכב או גלגל גם נביאי הבעל שהוא השמש שהוא בעל הירח כי זה נותן וזה מקבל ומה שאמר אבן רשד מדרך הסגולות באמות הנביאים הוא דרך אחרת לא זאת הדרך הוא מה שאמרו רבינו משה ז"ל שמשה רבינו ע"ה לא האמינו בו כל ישראל מפני האותות והמופתים לפי שכל המאמין מפני האותות יש בו דופי לפי שהמופתים כבר יעשו בלט אבל האמינו בו מפני מעמד הר סיני אשר עינינו ראו ואזנינו שמעו וכבר דברו בו ונשלים הרמז עליו כה בע"ה וכלל אומר לך כי כל מה שיעשהו הנביא או יראה על ידו הוא נמנע או אפשר אם כבר הוא אפשר אפשר הוא ואם הוא נמנע דיו לעבד להיות כרבו הנה אין זה לנביא כי הקורא אל הנמנעות כקורא אל הצלמים ואם באמת אל ההעדר ולכן היה הדרך הסגוליית היא המסגלת לנביא במה הוא נביא ועמוד על מה שהיישרנוך אליו אם בעל נפש אתה ומה שאמ' שאנחנו נודה לארסטו' בחצי מדעתו ירצה על שהוא נצחי בעתיד כמו שהוא רואה שהוא נצחי בעובר ובעתיד והוא אמרו ונאמין שזה המציאות תמיד נצחי וכו' שאלו היה הענין כי לא היו ממריצים מליצות בהעלמו זה כמו שקדם להגיד כח מעשה בראשית אי אפשר לפי' סתם לך הכתוב בראשית ברא אלהים כבר הגיד לך כי אלו הענינים סתומים והנכון שנעזוב בחינתם בדמיון והנטיה מן החכמות כמו שיבחנום הדרשנים העניים רקי המוח חסרי התבונה אבל שנבחינם בשכל וההמשך אחר החכמות והוא אמרו ואמנם בחינתם באמתת השכל ואחר השלמות בחכמות: