כי כל מה שאליו יתנועע ממנו יתנועע וכל מה שממנו יתנועע אליו יתנועע ירצה בעת ההוא בעצמו אשר יתנועע ממנו חלק מה רמוז אליו בנפש אליו יתנועע ואשר אליו יתנועע ממנו יתנועע והם ר"ל ממנו ואליו הם קצות התנועה והמשל בזה השמש צמח ויוצא מן המזרח והלך אל המערב הנה בבחינה אחת הוא הולך אל המזרח כי כל עוד שהולך אל המערב ממעטת העגולה והמרחק אשר בו לילך אל המזרח ושב אליו והוא מתקרב אליו ואני אומר כי בעבור זה נקראת שקיעת השמש באה והדבר מבואר בעצמו אלא שפירשתי זה למה שראיתי מהמתפלספים בעת למודי אשר להם שם על פני חוץ וידעו בחכמת התכונה ולא הבינו זה אבל אמרו כי כאשר יתנועע ממנו חלק מה מהגלגל אליו יתנועע החלק האחר וזה כה משפטו המתנועע ביושר ומה שאמר שהשמים בעלי נפש למה שאינם בזולת מקום יחייב גם כן שיהיה שם ציור ושכל ותשוקה הוא אמתי בעצמו אלא שבמה שהצורה הנבדלת מניע הנבדלת היה נפש והיה שכל מצד עצמה וכן ביאר זה אבן רשד ואמר אמנם שהשמים הם בעלי שכל הוא מבואר ממה שנאמר אותו וזה שהתנועה סבובית לא ידרוש המתנועע בו מקום כי התנועה הסבובית אחת והגשם המתנועע ואין שם מי שימיר מקומו כמו שחשב אבן סיני כי אין שם חלקים בפועל אבל אמנם ידרוש עצם התנועה הסבובית ומה שזה דרכו מניעו נפש בהכרח לא טבע לפי שהתנועה אין לה מציאות אלא בשכל אחר שלא ימצא חוץ לנפש אלא המתנועע לבד ובו חלק מן התנועה בלתי המציאות ואשר יתנועע אל התנועה במה היא תנועה לא מצד אמתת המקום הוא משתוקק לה בהכרח ואשר ישתוקק אל התנועה הוא מצדה בהכרח או ציור קודם אל התשוקה זה הוא אחד מן המקומות אשר יראה ממנו שהגרמים השמימיים בעלי שכל ותשוקה והוא מבואר מזה שהרצון הנה הוא כתשוקה והתשוקה אל התנועה לא אל המניע עוד רמז שיצורף עם זה התשוקה אל המצויר הנבדל הוא אשר הביאו   הרב ז"ל ובאר זה מזכור השתי התנועות ואמר וכבר יראה גם כן משם המתנועע האחד מן הגרמים הכדורים נמצאהו מתנועע השתי תנועות המתהפכות יחד ר"ל המזרחית והמערבית וזה דבר אי אפשר מן הטבע כי המתנועע בטבע אמנם יתנועע תנועה אחת לבד ולמה שהתבאר שהמניע הוא שכל נקי מן החומר חויב שלא יניע אלא מצד מהו מושכל ומצויר וכאשר היה זה הנה המתנועע ממנו משכיל ומצייר בהכרח ומשתוקק לו ומתנועע אליו על צד האמונה בו והאהבה וכבר יראה זה גם כן מאשר תנועתם תנאי במציאות מה שהווה מן הנמצאות ושמירתם ואי אפשר שיהיה זה מן ההזדמן הנה אשר יכוונוהו השמים בתנועה אמנם הוא התנועה עצמה במה שהיא תנועה וזה ששלמות החי במה שהוא חי התנועה ואין שם ליאות להכרח החמר שיחייבהו המנוחה ושם נפש הוא שכל וציור ותשוקה לתנועה ולדבר האהוב וסבה להשפעת הטוב ממנו תמיד ולזה כמו שאמר הרב ז"ל היתה תמונתו כדורית ותנועתו סבובית כדי שתהיה פשוטה ולא יהיה בעצמו שנוי ולא בשפע מה שיתחייב מתנועע מן הטובות כהדמותו בבוראו בקנותו הנצחות למה שהוא בתנועה אך לא שהתנועה היא בלבד סבה שהיא בכונה ראשונה כי התנועה היא פעלו המיוחד אשר בעבורו נמצא ולא היתה זאת התנועה בעבור מה שהוא על הכונה הראשונה היה הגרם השמימיי נברא בעבור מה שהנה ושקר שיהיה הנכבד נברא בעבור הפחות אבל על הנכבד הוא מחויב מציאות החסר באדון עם מקבל האדנות כי ההשגחה באשר הנה היא דומה להשגחת האדון בעמו אשר אין הצלחה להם ולא מציאות אלא באדון וירצה בתנועת האורך התנועה מן המזרח אל המערב ובתנועת הנטיה התנועה אשר כאלו היא נוטה מדרך תנועת הגלגל היותר קצרה ומה שאמר כן בלא ספק נותן צורה נבדלת דעת לקוח מאבן סיני סותר לשרשי ארסטו' ולא אדע איך נפל הרב ז"ל בזה אחרי באור ארסטו' שפעל הפועל אינו דבר בלתי הוצאת מה שברא אל הפועל לא שיקנה הצורה מחוץ כמו שלא יתהווה דבר מן ההעדר כי הפועל אשר בהווים הנפסדים לא יפעל הצורה אלא היולי ואמנם יפעל מן ההיולי והצורה ולו היה הפועל יפעל הצורות בהיולי היה פעלם בדבר ולא מדבר וזה אינו ובאר גם כן שהנבדל אי אפשר שיהיה הצורה בגשם והוא דעת הצורות האפלטוניות אבל יהווה המסכים לא במין או בסוג גשם כמוהו ושההתחלה השכלית אמנם תצטרך בהיישרת הטבע למה שאינו בעל שכל לא ברושם הפעלה אלא בהוצאת שכלינו מן הכח אל הפועלו לבד ודי בהערה על זה כי הארכנו בזה ובמה שאמרנו ביחסים בזולת זה המקום ובפרט בפירוש לאיגרת אפשרות הדבקות ובארנו שם כי המניע הגלגל הראשון הוא העלה הראשונה והוא דעת ארסטו' וסתרנו שמה ראיית הרב ז"ל כי לא ישתתף הראשון עם שאר השכלים הנבדלים בהנעה כי הוא כל רצונו וזולתו חלקי ההכרחי ויתנועע המתנועע ממנו בהכרח מזולתו וישיג אל המניע מזה הצד שנוי במקרה מה שאין כן המניע הראשון כי בגאות המניע הראשון עצמו יתנועע השחקים ולא יתנועע המתנועע הראשון מזולת מניעו המיוחד ואין כל אחד מהעשרה בעל שני ענינים כי המהות הפשוט יתן עצמות הנבדל ולא יחויב שישותף עם זולתו זהו דעת ארסטו' והטבע לא יעשה בטל שיהיה שם נבדל בלתי מניע ואין שם הרכבה ולא אפשרות אבל יובדלו השכלים באופן אשר יציירו בו העלה הראשונה ולכן השתתפו כולם בפועל אחד ובתכלית אחד אמנם מה שהביא הרב ז"ל אל כל אלה הדמיונות הוא כמו שאמרתי לך העיון בדברי אבן סיני וחשב שהוא דרך ארסטו' ואינו והוא אמרו ודעתו וראיותיו על אלה הענינים מבוארים כפי שכלם בספרים הנמשכים אחריו או אשר ידמה שימשכו אחריו וצדק במה שאמר והעולה מדברי כולם הוא שהגלגלים כולם גשמים חיים וכו' אך כמו שהודעתיך כי הנפש והשכל והנבדל אחד בנושא שלשה במאמר לא כמו שחשב הרב ז"ל שיש שם הרכבה אך במה שהם רבים במאמר ובבחינה אין הנה מה שיסתור כונת הרב ז"ל באלה הרמיזות והוא שיהיה ד' סבות לתנועת הגלגל כדוריותו נפשו ושכלו ומושכלו אשר הם רמז לארבעה כנפי החיות אשר הכנפים סבות התנועה אחר שהיה המספר הזה צודק בעצמו בבחינה ובקשור כמו שבארתי: