והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד דעות בני אדם בהשגחה חמש דעות והם כולם קדומות ר"ל שהם כו' כונתו כשיספר קצת דעות ויאמר שהם דעות קדומות ירצה שהיו בזמן התורה והנביאים. הדעת הראשון הוא דעת אפיקורוס שחשב שאין מסדר ולא מנהיג ולא משגיח כי כפר בסבה הפועלת ואחשוב שבעלי זה הדעת מהמכחישים השם ית' הם הם הנקראים אפיקורוסים ואם פירשנוהו שהיא מלה יונית וכבר באר ארסטו' במופת שקרות זה הדעת כי לא יהיו הנמצאים תמידיים ולא מאדיים ונאותים קצת לקצת ומביאים אל התכלית בחלקי החי אשר יורה כל זה שאינם בהזדמן אבל מצד מסדר ומנהיג ית' וית'. הדעת השני הוא דעת ארסטו' שהוא חושב שהשגחה היא כפי טבע המציאות ירצה כי ההשגחה היא ההתמדה א"כ כפי טבע המציאות והתמדתו אם באיש או במין והמציא כחות שומרות אישי המין כפי מה שהוא היא ההשגחה וההשגחה האמתית היא כמו שמעמיד באיש כי אין חוץ לשכל מין נמצא ואמרו שופע גם כן מן ההשגחה ההיא ירצה באמצעותם מה שחיב ואמת נתן בו כח אחר ינהיג בו כו' והוא אשר יביט בעתיד ואמרו בעניני אישי כל מין מן הצמחים ובעלי חיים מדברים ובלתי מדברים ירצה שמה שישיגם מפעולותיהם ועניניהם והתפעלויותיהם הם במקרה כאשר יזדמן לא בהנהגת מנהיג ר"ל שלא תחובר אליו השגחה אלהית כל אשר יעלה המזלג ולא בסדור הקודם והנמשך הסבות והמסובבים ולתכלית אישיי מיוחד אבל כפי מה שישיג העלות והעלולים וכפי מה שיתערב בהם מטבע ההזדמן אבל לא שיתהוו במקרה והזדמן כי לא יהיו שומרים ואם כבר יתערב גם כן בהתהוותם המקרה על שאינם בבחירה כי הם כבר יפסדו במקרה זולת הפסדם הטבעי ההכרחי והנה שיחויב שיתערב ההזדמן בהתהוותם כי ההתהוותם איננו הכרחי כלל וההפסד ממנו הכרחי והנה ואם התהוות האדם מזרע האדם אינו במקרה כי יש יחס בין החמר והצורה הנה בזה כבר יכול מונע או מבטל ולולי זה יהיו קימות ההויות באמתת אשר ממנו יתהוו קודם שיתהוו כענין בהפסד וזה בטל יעורב בו אשר במקרה וכן בשמירתו וכל זה בלי השגחה ולא מסדר ולא מנהיג רק ששומר המינים. הדעת השלישי שהכל בידיעה ובהשגחה ואמרו ומבואר הוא שכל מי שינהיג כבר ידע ירצה ולכן מי שלא ידע לא ינהיג ואם אין כל מי שידע ינהיג וזהו כת האשעריה מן הישמעאלים והם בעלי הגזרה וכבר חברתי מאמר קטן על בטול זה הדעת למה שראיתי מאמר על קיומו למיוחד שבחכמים אשר השגתים בזמני וראוי שתבין מן הרצון אשר אין בו הכרח ובכחו שני המקבלים וירצה האחד ברצון פשוט ובכונה ענין הבחירה התיחדות ויעריך שני הסותרים ויבחר האחד על השני אמנם ההנהגה כו' אמ' אבובכר בן אלציג כי הוראתם היותר מפורסמת בכלל על סדור הפעולות הרבה לצד תכלית מכוונת ועל כן לא יאמ' בפעל האחד הנהגה ואמנם יאמר על סדור פעולות הרבה שיכוין בהם תכלית מה כענין בהנהגת המדינות והמלחמות ועל כן יאמרו על האלוה שהוא מנהיג העולם כי תדמה להנהגת המדינות כפי ההמון ואם כפי הפילוסופיא הנה בשתוף גמור עד כאן לשונו בהנהגת המתבודד ודעהו ואמרו ויתכן שיעמוס עלינו לעשות הנמנעות ירצה אחר שיעמוס על חלוף הנגזר ואפשר שנקים המצות ונענש ונדמה אותו ויגמלנו טוב אחר שיעניש ויגמול על הנגזר והנמנע. הדעת הרביעי והמעתזלה ג"כ הם מזה הדעת ר"ל שהשם ידע כל דבר ושהאדם בעל יכלת ואין שם עול אבל נמשך אחר החכמה ושאהבת מי שאין עליו חטא הוא לטובתו בעולם הבא כי אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה והשתכל אמרו כי מה שאמרו ארסטו' נמשך אחר טבע המציאות כי אין המציאות נמשכת אחר הדעות ואמרו ולא יתכן אצל האשעריה שיאמ' זה הפרט ידע או זה החלק וסכל את זה כאלו כל קנין ימצא לכל בעל קנין ואמרו וסכלו גם כן המעתזלה מה שסכלו מן ההרחקה ירצה והוא ההטבה וכבר כללנו דעתם להעירך במה שטעו וראה מה גלה באמרו מפני שהם מאמינים שהוא ית' ידע כל דבר ושהאדם בעל יכלת וזה יביא למה שיתבאר במענה התבוננות שהוא סתירה הגדיל האחרית על הראשית וכשתתבונן כי האדם בעל יכולת תראה שאין שם עול ולא תצטרך אל ההרחקה. הדעת החמישי אמרו שהכל על צד הדין כי היו חטאים לו עליהם ואיננו הכאבת מי שאין חטא עליו ולא נצטרך להכחיש השכל הנברא עם האדם כי הכל בדין נמשך אחר הראוי לאדם לפי פעולותיו ולא הזכיר הידיעה שלא יסתור היכולת ואמרו יחשוב אותם ארסטו' שהוא במקרה גמור ירצה בלי מסדר ובלי מנהיג אבל כפי מה שיתחיב כפי התיחסות הסבות והמסובבים וכפי מה שיתערב מטוב ההזדמן ומקבילו ואמרו שהוא נמשך לרצון לבד ר"ל מיודע מנהיג ומסדר כפי הרצון ואין טעם ברצון ואמרו שהוא נמשך לחכמה מיודע מנהיג ומסדר ויש חכמה בהנהגתו ואין אנו משיגים אותה ומרחקים עדיהם בשמה שנראה מהפך הסדור ההקשי הוא להטבתו בעולם הבא ונחשוב אנחנו כפי הדעת התוריי שהוא נמשך אחר הראוי לאדם לפי פעולותיו במספר כפי רשעו וכפי צדקתו ואין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון אפי' הכנס הקוץ כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה ויגמול ויעניש כפי הפעולות כי כל דרכיו משפט ובמדה שאדם מודד מודדין לו כי הכל גמול לפעולותיו על מה שיפעלהו במדה ובשעור כפי מעשיו ומה שאמ' כי משפט כל הבעלי חיים הבלתי מדברים אלו כולם אצלו במקרה הגמור כמו שחשבו ארסטו' לא יסתור זה מה שאמ' שקדמה השאלה עליו באי זה חטא נשחט החי הבלתי מדבר ואמ' עליו שזה כלו מההרחקה כו' כי הנה תסולק זאת ההרחקה אחר שהוא במקרה ר"ל בלי מנהיג אבל כל דאלים גבר וכפי מה שיזדמן ואין שם רצון אלהי ולא גזרה אלהית אבל הספק נשאר על החסיד הנהרג והנולד בעל מום בלי חטא ולכן אמ' שאנו נסכל אופני הדין ההוא ובאמת הוא דרוש על המערכה כי המונח הוא היות האיש הטוב הישר במעשיו הירא חטא מאד יחלו בו צרות גדולות בלא חטא יחיב הענין ההוא ואשר אאמינהו אני בזאת הפנה ר"ל בהשגחת האלהי הוא מה וכו' ראה איך אחר שספר הדעת החמישי ואמ' שהוא דעתנו קשר ואמ' ר"ל דעת תורתנו עוד אחר זה יחס הוא לנפשו ואמ' ואשר אאמינהו אני אחר ספרו דעת התורה ודברי הנביאים והמון חכמינו וזה פלא מי יחס דעת לנפשו אחר דעת התורה ודברי הנביאים ואשר יתיר לך זה הספק הוא אמרו הנה למה שהתבאר לי שהוא כונת התורה וספרי הנביאים כי רמז לך בזה שהדעת החמישי הוא המובן בתחלת המחשבה מדברי התורה ומדברי הנביאים והוא אשר יבינהו המון הרבנים אמנם כאשר יובן הענין על אמתתו ויעין האדם בו העיון הראוי לו יתבאר שכונת תורת השם וספרי הנביאים הוא זה הדעת אשר יחד לנפשו ולזה תראה שהמלות ההן בעצמן אשר כלל בו הדעת החמישי הן הן המלות המיוחדות בדעתו וראית הפסוק עליו היא היא גם כן וכי זה בדעת החמישי אמ' וכל זה בדין והוא אמרו עליו יתב' כי כל דרכיו משפט ובזה הדעת האמתי אמ' ומה שישיגם מטוב עד רע נמשך אחר הדין כמו שאמר כי כל דרכיו משפט נראה כי הדין והמשפט כאלו היא מלה סוגיית ולזה יתוארו כולם השם ית' ביושר ותיוחד בהבדלים המתחלפים כפי שתי אלו הדעות ולפי שההבדל כמו שידעת יכנס במהות הסוג ויהיה המקובץ משניהם המין על שהוא נמצא פשוט בפעל אחד בעינו כן יהיו הדין והמשפט מין אחד ר"ל דבר אחד בעצמו כפי ההבדל אשר יובדל בו בדעת החמישי ומין אחד בשיובדל בהבדל המעמיד לנרצה בדעת האמת וזה כי כפי הדעת החמישי נאמר שהכל בדין ובמשפט כפי הפעולות וכפי זה הדעת האמתי נאמר שהכל בדין ובמשפט כפי ישרו אשר יעיד עליו הכח המדבר ר"ל כפי הלצת המלאך ועתרתו אי זה מלאך שיהיה אם שנגלה לו הנגלה לכל בעל שכל או כפי מה שיגזור הכח הטבעי מצורף למה שיחיב טבע החמר כי כהבדלות הפעולת הטבעיות מהאנושיות כן ההבדלות מההשגחה ההנהגה כי כפי הפועל יהיה תכונת הפעל בהכרח וזה סתר אלהי ודע כי ממה שהעמידני על הבנת שתי אלו הדעות הוא ההתבוננות בדברי אליפז ודברי אליהו ר"ל בדברי הרב עליהם כי דעת אליפז הוא דעת התורה ודעת אליהו הוא דעת כונת התורה אשר רמז עליו רבינו משה במה שיאמינהו ואמרו ולא שזה העכביש טרף זה הזבוב בגזרה מאת השם ית' ורצונו האישי עתה הנה לא יחיב זה שבא האנשים בספינה היה ברצון אישי ואולם ההשגחה האלהית לפי דעתי נמשכת אחר השפע האלהי והוא העומד מקום הידיעה בהקשר ההשגחה והמין הנדבק בו השפע האל הוא השכלי ר"ל השכל האנושי עד ששב בעל שכל ונגלה לו כל מה שהוא גלוי לבעל שכל ויצא מים החשך הוא אשר התחבר אליו השפע וההשגחה האלהית בזה הגלוי ושערו לו כל פעולותיו על צד הגמול והעונש כפי שלמותו אמנם אם טבעה הספינה ומה שבתוכה כמו שזכר ארסטו' ונפל הגג על מי שבבית הנה ואם היה זה במקרה גמור ר"ל טביעת הספינה ונפילת הגג אמנם לא היה בא האנשים בספינה ושבת האחרים בבית אשר נפל עליו גג לבקשת המרכז במקרה לפי דעתנו אבל ברצון אלהי קדום לפי הדין במשפט אחר שכל התנועות משתלשלות כפי התנועה הראשונה והתנועה הראשונה פועלה האל ית' אבל לא יגיעו דעותינו לידיעת סדרם המסודר ממנו עניני בני האדם האפשריים בטבעם והתנועות המתילדות בגשמיהם ובנפשותם והתיחסות הסבות והמסובבים כענין בשאר משפטי אלו הענינים האלהיים ר"ל הטבעיים כי אלו הענינים הנמצאים בעולם ההויה וההפסד לא יגיעו דעותינו להשיג איכות התחדשם ולא לציור מציאות זה הכח הטבעי בהם איך התחלתו ואינו דבר שידמה למה שנעשהו אנחנו וכן לא תהיה הנהגתו והשגחתו דומה להנהגתנו והשגחתנו ואין לטעות ולבקש דמות המתחלף והשתנותו והבן איך לא אמ' בזה הדעת אבל לא יגיעו דעותינו לידיעת אופני הדין ההוא שירצה בו כפי פעולות האדם אבל אמר לידיעת סדרי משפטיו וכלל בה כל מה שבארתי בפירושו על מה אנוש כי תזכרנו כמו שקדם עוד אמ' וכבר בא פסוק מפורסם בהיות ההשגחה בבני אדם כולם ובהפקד כל מעשיהם ומה שבא מספור האבות ראיה גמורה על היות ההשגחה האישית בבני אדם ירצה כפי שלמותם וחסרונם אחר שהשגחה נמשכת אחר השכל והוא מדובק באישים והשער על זה האופן ההשגחה האלהית כל פעולותיו במשפט וכפי זה יהיה במדה שאדם מודד מודדין לו אם כפי פעולותיו בעצמו הדין מבואר ואם פעולותיו בזולתו כורה שחת בו יפול כי הוא כבר הקנה אותה המדה וצדקה תהיה לך לעצמך כאשר תעשה הישר בעיני השם ואין מיתה בלא חטא אם כפי הטבע הכולל והכרח החמר או כפי פעולותיו המיוחדות ולפעמים הפשיעה בעצמו ועשית העברות העברת השוי והמצוע ואין יסורין בלא עון ועוות ונטיה יי' למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו ולא יתחיב לי גם כן לפי זה הדעת עד אמרו או כן גזר הטבע ירצה כפי שלמות המזג וכאלו המענים בעצמם יענה על השאלה הראשונה אחר שהיתה ההשגחה נמשכת אחר השכל כראות לאור ובו נתיחס ונדבק אליו והבן דעתי עד סופו והעלהו בידך שאני לא אאמין שיעלם מהשם ית' דבר כי בידיעת עצמו ידע הכל או איחס לו לאות מהנהגת הנמצאות על צד אשר בו אפשר באמצעיים כפי מה שיסודרו ויכנס השטן בתוכם אבל אאמין שהשגחה נמשכת אחר השכל ומדובקת בו מפני שההשגחה אמנם תהיה ממשכיל ואשר הוא שכל שלם אין שלמות אחריו ואם ההשגחה היה מן השכל השלם אשר אין אחריו שלמות אם כן כל מי שנדבק בו דבר מן השופע ההוא והוא השפע האלהי ר"ל השכל האנושי כפי מה שישיגהו מן השכל ישיגהו ההשגחה ר"ל כפי שערו אחר שהיתה ההשגחה מן השכל השלם וכפי מה שיתעצם בשכל ההוא ויקרב אליו וידבק בו ישיגהו מן ההשגחה אחר שהשופע ההוא השכלי הוא המשגיח בו לפי שכלו וזה דבר לקח אמתתו כפי מה שלקח מהשכל ההוא ואם כן הוא ית' משגיח כי כפי שכלו יהולל איש בהשגחה כי הוא מאמתת השופע המשגיח ומשפעו לא יגלה הנגלה לבעל שכל והוא היחס והדבוק אשר בינינו ובין אישי שאר מיני בעלי חיים אחר שבנו נדבק דבר מן השופע המשגיח והוא השכל האנושי המתיחס בו ובו נתיחד עמו ונתיחס אליו ועליו יציץ אורו מה יקר חסדך אלהים ובני אדם וכו' והבן כל זה והסתכל: