מושכל ראשון הוא בלי ספק שהשם ית' צריך שימצאו לו כל השלמיות וירחקו מעליו כל החסרונות וזו היא הקדמה גדולה וכמעט שהוא מושכל ראשון שהסכלות באי זה דבר שיהיה הוא חסרון וזאת הקדמה קטנה ויחויב בתמונה הראשונה שהשם ית' לא יסכל דבר הכל ידעהו רק שיש בידיעה מדרגות אל מה שהביא קצת אנשי עיון להתנאות ולהגדיל הדבור בידיעת האל לאמר ידע זה ולא ידע זה הוא מה שרמזהו מהעדר סדור עניני בני אדם אשר רוב עניניהם אינם ענינים טבעיים לבד והטבע סבתם אבל הם בעצמם סבתם אם הוא הוא ואם קצתו בקצתו ובכלל הם נמשכים להיות האדם בעלי יכלת והשתכלות אמ' הרב ז"ל למשכו אחר דברי אלכסנדר באמרו בהשגחה כי בימי הנביאים היה מביא אל זה הספק מה שיראה בתחלת המחשבה מרוע הסדור והנהגה עם המחשבה בשהנהגתו ית' והשגחתו יאמ' בהסכמה עם הנהגתנו והשגחתנו אמר משה הדבור בידיעת הבורא בעצמותו ובזולתו איננו ממה שראוי שיקוים בספר כי יבטל ענין האלהות בזה אצל ההמון ויספרו הפעולות האנושיות אם לא בספרים המיוחדים לבעלי היצירה החשובה אשר נדבקו עמו וכל מחשבתם פנויה עליו והם השקועים בחכמה אשר יחדם האל באורו וזהרו והעלם על האמתות כמו שהשקה המזון המעולה לחלק מן האנשים אשר הוא בחקו סם המות היתה ראויה הנקמה ממנו ואם היה בחוק זולתו מזון אך אין למנעו ממי שהוא בחקו מזון וימות ברעב לשמוע דבר יי' ולכן נקשה הסם הלביי למי שהוא לו מזון לחם אבירים לחם שמלאכי השרת אוכלים אותו ונהנים מזיו שכינה ונמנעהו ממי שהוא לו סם המות ונפשם קצה בלחם הקלוקל ואחר זאת ההקדמה אשאל הכפרה מאת האל ית' ובהתנצלות מאנשי החכמה ואכון לקראת אלהי ישראל ואסיר המסוה ואדקדק המסך עד נזכה לקבל סתר אור פניו ואבין מעצמותו מה שאפשר כפי החקירה האנושית וארחיב הדבור באלו הדרושים ואאריך בהכרח עד יצוירו אלו הענינים הנפלאים על אמתתם ואומר לא הביא הפילוסופים האמתיים לאמר ידע זה האל ולא ידע זה ויש דעה בעליון עם שידע זולתו עם השפלו עצמו מה שאמ' הרב ז"ל ממה שידמו מההעדר סדור עניני בני אדם כי הפילוסופים האמתים ודרשו באלו הדרישות על דעתם מעלת האדם וכי רעתם מהם ומהכרח הטבע וכי ההנהגה הנאמרת על הראשון ית' נאמרת בשתוף עם הנהגתנו ולא הלכו גם כן בשביל רבוי הידועים בידיעה הנצחית אל המאמר בשהוא לא ידע דבר זולת עצמו כמו שחשב אבן סיני וכמו שהעיד עליו הרב ז"ל אבל שלא תדמה ידיעתו לידיעתנו אשר בתכלית החלוף לו ולא ישלם הנכבד בפחות והעלה בעלול כי היה המושכל עלה לשכל ושכלו ית' הוא הפועל לכל הנמצאות ומקנה הסדור וההדרגה הנמצאים בם לא שיצא משם ומן ההשתכלות בם כענין בשכלינו ולכן לא יהיה שם התרבות והתחדשות מדע ואם לא יסכל דבר למה שאין מטבע השכל המשלים הבלתי נשלם הפועל הבלתי מתפעל שיואר באלה החסרונות והנה בבאורי לתארים הבאתי לך דברי אבן רשד על מה שהניע המדברים אל הסברא ההיא וראיתי שהנה יחויב זה יותר במה שהניע הפילוסופים על זאת הסברא ועל כיוצא בזה נאמר לא תורה שלמה שלמורי בשיחה בטלה של המדברים ואיני יודע אחד מן הפילוסופים האמתים שיאמר שהשם לא ידע כל דבר עם אמרו שהוא ידע עצמו ואין כל מגונה כוזב כמו שאין כל משובח צודק ואפלא מדבור סרה שאמ' הרב ז"ל שדברו הפילוסופים על השם ית' כי בזה הלשון אמרו אבן רשד אך קרה דבר סרה הוא ינוח עמהם בזה וזה תרף לשונו אמר אבן רשד ראוי לאשר ירצה לדבר סרה על אלה הדברים שידע שהרבה מן הענינים אשר יתקימו בחכמות העיוניות אשר לוקחו בתחלת העיון ואל מה שישכיל ההמון מזה היה בצרוף אליהם דומה במה שישיג הישן בשנתו ולו נאמ' להמון ולמי שהוא גבוה במדרגה בדבור מהם כי השמש אשר יראה לעין בשעור רגל הוא כמו מאה וששים כפל מן הארץ אמרו שזה מן השקר והיה מי שידמה זה אצלם בישן אבל אין דרך שתגיע כמו זאת הידיעה אלא בדרך המופת וכאשר היה זה נמצא בענינים הלמודיים הנה יותר ראוי שיהיה זה נמצא בידיעת האלהות ר"ל שיהיה מגונה להמון ופחות בתחלת הדעת ויהיה מה שיראה באחריתו לשכל הוא אצלו מכת הבטל בראשית ענינו וכבר יקרה לא בענינים האלהיים לבד העיוניים אבל גם במעשי ולזה לו שערנו שמלאכה מן המלאכות כבר נעלמה אחר כן ידומה מציאותה היה בתחלת הדעת מן הבטל ולזה יראו הרבה מן האנשים שאלה המלאכות הם ממשיגים אינם אנושיים ויחסום אל הנביאים וקצתם אל השטן ולכן ראו למי שבחר דרישת האמת כאשר מצא מאמר מגונה ולא ימצא הקדמות משובחות יסירו ממנו זה הגנות שלא יאמין שזה מאמר בטל ושידרשהו בדרך המיוחד אליו ויעשה בהולדת זה בארך הזמן והסדור כפי מה שישפטהו טבע אותו הענין המתלמד וכל שכן בידיעות האלהיות ואנחנו נתיר עתה ונבאר מענינים משובחים והקדמות ידועות ואם לא יהיו מופתיות הענינים אשר הטעו הפילוסופים אל סברת אלה הדברים בהתחלה הראשונה ושאר הנמצאות ושעור מה שהגיעו אליו מזה השכלים האנושיים ונאמר אמנם הפילוסופים הנה הם דרשו ידיעת הנמצאות בשכליהם ולא נשענו לקבלת מאמר בלתי מופת וזה שהם מצאו הדברים המוחשים אשר תחת הגלגל שני מינים בעלי נפש ובלתי בעלי נפש ומצאו כל אלה יהיה המתהוה מהם בדבר קראוהו צורה והוא הענין אשר בו הושם נמצא אחר שהוא נעדר ומדבר קראוהו חמר והוא אשר ממנו יהיה כי כל אשר יתהוה מהם אמנם יתהוה מנמצא זולתו ומצאוהו ג"כ מתהוה מדבר קראוהו פועל ובעבור דבר יקראוהו תכלית וקימו סבות ד' ומצאו הדבר אשר יתהוה בו המתהוה ר"ל צורת המתהוה והדבר אשר ממנו יתהוה והוא הפועל אחד אם במין כאדם יוליד אדם אם בסוג כפרד ובעבור שהסבות לא ימלט אצלם אל בלתי תכלית הכניסו סבה פועלת ראשונה נשמרת מהם יש מי שאמ' שהיא הגרמים השמימיים ומהם מי ששמה התחלה   נבדלת עם הגרמים השמימיים ומהם מי ששם זאת ההתחלה ראשונה ומהם מי ששמה תחתיה והספיקו בהוית הגרמים הפשוטים בשמים והתחלת הגרמים השמימיים ואולם מה שתחת הגרמים השמימיים מהענינים המתהוים קצתם מקצת בעלי נפש הנה חויב שהכניסו בעבור הנפש התחלה אחרת והוא נותן הנפש ונותן הצורה והחכמה אשר תראה בנמצאות והוא אשר יקראה גאלנוס הכח המצירת וקצת אלה שמה זה הכח התחלה נבדלת וקצת שמוהו שכל וקצת שמוה נפש וקצת שמוה הגשם השמימיים וקרא גליאונוס זה הכח הבורא וספק אם הוא האל ר"ל דבק המציאות בו או זולתו בצומח ובחי מזריעי זרע ואולם בזולת זה מהבלתי מזריעים הנה נראה שאין הצורך להכניס זאת ההתחלה והשעור מה שהגיע אליו חקירתם מהנמצאות אשר תחת השמים וחקרו גם כן מהשמים והסכימו על שהם התחלות הגשמים המשתנים אשר הנה ונראה להם שהם בלתי מתהוים וזה שהמתהוה במה שהוא מתהוה נראה מענינו שהוא חלק מזה העולם המוחש ושלא תשלם הויתו אלא מאשר הוא חלק וזה שהמתהוה מהם אמנם יתהוה מדבר ובדבר ובמקום וזמן ומצאו הגשמים השמימיים תנאי בהתהוותם מפני שהם סבות פועלות רחוקות ולו היו הגרמים השמימיים מתהוים כמו זאת ההויה הנה היו גשמים קודמים מהם הם תנאי בהיותם והיו הם חלק מעולם אחר ויהיו הנה גרמים שמימיים כמו אלה ואם היו ג"כ אותם מתהוים חויב שיהיה לפניהם גשמים שמימיים אחרים וילך זה אל בלתי תכלית ואחר שהתישב אצלם בזה המין מן העיון ובמינים רבים וזה הקרוב מכולם שהגרמים השמימיים בלתי הוים ולא נפסדים נראה שאלה גם כן ר"ל הגרמים השמימיים להם התחלה יתנועעו בם ומהם ונראה להם ג"כ שיחויב שהתחלות המניעות אותם נמצאות אינם גשמים ולא כחות בגשמים אולם היותם התחלות אינם גשמים הנה לפי שהם התחלות ראשונות לגשמים המקיפים העולם ואולם היותם אינם כחות בגשמים והגשמים תנאי במציאותם כענין בה בהתחלות הבעלי חיים הנה לפי שכל כח בגשם אצלם הוא בעל תכלית אחר שהיו מתחלקים בהתחלק הגשם וכל גשם הוא בזה התאר הנה הוא הוה נפסד ר"ל מורכב מהיולי וצורה וההיולי תנאי במציאות הצורה וגם כן לו היו התחלותיהם על צד התחלות אלה הגרמים השמימיים כמו אלה והיו צריכים אל גשמים אחרים יותר קודמים מהם ואחר שהתישב להם מציאות התחלות בזה התאר ר"ל שאינם גשמים ולא כחות בגשמים והיה כבר התישב להם מענין השכל האנושי שלצורה שני מציאויות מציאות מושכל כאשר הופשטה מן ההיולי ומציאות מוחש כאשר היתה בהיולם המשל בזה שהאבן לה צורה חמרית והיא בהיולי חוץ לנפש וצורה היא השגה ושכל והיא מופשטת מן ההיולי בנפש חויב אצלם שיהיו אלה הנמצאות הנבדלות בשלוח שכלים גמורים לפי שכאשר היה שכל במה שהוא נפרד מזולת ר"ל מפעל השכל הנה מה שהוא נפרד בשלוח ובעצמו יותר ראוי שיהיה שכל וכן חויב אצלם שיהיה מה שישכילוהו הם צורות הנמצאות וסדור אשר בהם כענין בשכל אנושי אחר שהיה השכל אינו דבר זולת השגת צורות הנמצאות מצד הם בזולת חמר והתאמת אצלם מפני זה שלנמצאות שני מציאויות מציאות מוחש ומציאות מושכל ושיחס מציאות המוחש מן המושכל הוא יחס העושים במלאכה מידיעת האומן או בנפש האומן וסברו בעבור זה שהגרמים השמימיים משכילים אלו ההתחלות ושהנהגת מה שהנה מן הנמצאות אמנם הוא מפני שהם בעלי נפשות ואחר שהקישו בין אלה השכלים הנפרדים ובין השכל האנושי ראו שאלה השכלים יותר נבדלים מן השכל האנושי בשמו שכליהם הם צורות הנמצאות ושצורת אחד מהם מה שתשיג מצורות הנמצאות וסדורם כמו שהשכל האנושי אמנם הוא מה שישיגהו מצורות הנמצאות וסדורם אבל ההבדל ביניהם שצורות הנמצאות הם עלה לשכל האנושי כי היה נשלם בם על צד אשר ישלם הדבר הנמצא בצורתו ואולם מושכליהם הם עלה בצורות הנמצאות וזה שהסדור וההדרגה אשר בנמצאות אמנם הוא דבר נמשך למה שנשיגהו מסדור הנמצאות ומדרגתם ולזה היה חסר מאד לפי שהרבה מהסדור וההדרגה אשר בנמצאות לא נשיגהו בשכל אשר בנו וכאשר היה זה כן הנה לצורות הנמצאות המוחשות מדרגות במציאות היותר פחות מהם מציאותם בחמרים אחר כן מציאותם בשכל האנושי יותר נכבד ממציאותם בחמרים אחר כן מציאותם בשכלים הנפרדים יותר נכבד ממציאותם בשכל האנושי אחר כן להם באותם השכלים מדרגות מתעלות כפי התעלות אותם השכלים בעצמם ואחר שענינו גם כן אל הגרם השמימיים ראו באמת שהוא גשם אחד דומה בחי האחד לו תנועה אחת כוללת דומה לתנועת החי הכוללת והיא העתקתו בכל גופו וזאת התנועה היא התנועה היומית וראו ששאר הגשמים השמימיים ותנועתם חלקיות דומי באברי החי האחד החלקיים ותנועתם החלקיות וסברו בעבור הקשר אלה הגשמים קצתם בקצת ושובם אל גשם אחד ותכלית אחת והשגיחם אל פעל אחד והוא העולם בכללו שהם ישובו אל התחלה אחת כענין באומנים הרבים אשר יעשו בעשוי אחד כי הם ישובו אל מלאכה אחת ראשיית וסברו בעבור זה שאותם ההתחלות הנפרדות ישובו אל התחלה אחת הסדור וההדרגה אשר הוא יותר מעולה מן הנמצאות אשר לצורות והסדור וההדרגה אשר בכל הנמצאות וזה שהסדור וההדרגה הוא הסבה בשאר הסדורים וההדרגות אשר במה שתחתיו ושהשכלים יתעלו בזה כפי ענינם ממנו בקורבה והרוחק הנה הראשון אצלם לא ישכיל אלא עצמותו והוא בהשכילו עצמותו ישכיל כל הנמצאות ביותר מעולה אשר במציאות ויותר מעולה שבהדרגות ויותר מעולה שבסדור ומה שתחתיו הנה עצמו הוא אשר ישכילהו מן הצורות וההדרגה והסדור אשר בשכל הראשון ושיתרונם אמנם כיתרונם בזה הענין וחויב מזה אצלם שלא יהיה הפחות שבמעלה משכיל מהיותר מעולה מה שישכיל היותר מעולה מעצמו ולא היותר מעולה משכיל מה שישכיל הפחות מעולה מעצמותו רצה שיהיה מה שישכיל כל אחד מהם מהנמצאות במדרגה אחת לפי שלא היה זה כן היו מתאחדים ולא היו נפרדים הנה מזה הצד אמרו שראשון לא ישכיל אלא עצמותו ושאשר ימשך לו אמנם ישכיל הראשון ולא ישכיל מה שתחתיו לפי שהוא עלול ולו השכילו שב שהעלול עלה והאמינו במה שישכיל הראשון מעצמותו הנה הוא עלה לכל הנמצאות ומה שישכילהו כל אחד מן השכלים אשר תחתיו הנה ממנו מה שהוא עלת הנמצאות המיוחדות בזה השכל רצוני בבריאתם והוא כל מה שתחתיו וממנו מה שהוא עלה לעצמותו והוא השכל האנושי בכללו ועל זה ראוי שתובן סברת הפילוסופים באלה הדברים והדברים אשר הניעום אל כמו זאת הסברא כאשר עוינו אינם יותר מועטות הספוק מהדברים אשר הניעו המדברים לסבור בהתחלה הראשונה מה שסברוהו ר"ל שהם סברו שהוא עצמות בלתי גשמות היא יודעת רוצה יכולה מדברת שומעת רואה ושהיא הפועלת לכל הנמצאות בלי אמצעי ושידיעתו בלתי בעלת תכלית אחר שהיו הנמצאות בזה התאר ושזאת העצמות נמצאת עם כל דבר ובכל דבר ר"ל מתדבקת בהם דבקות מציאות הנה התחילו התחלת הנמצאות נפש כוללת נפרדת מן החמר מצד לא ישוער הנה מה שגנו בו הפילוסופים ממה שישערו בו מן ההתחלה הראשונה כאשר לא תשכיל אלא עצמותה הנה היא סכלה כל מה שברא הנה אמנם היה מחויב זה לו היה מה שישכיל מעצמותו דבר הוא זולת הנמצאות בשלוח ואמנם אשר יניחו שאשר ישכילהו מעצמותו הוא הנמצאות ביותר נכבד שבמציאות ושהוא השכל אשר הוא עלה לנמצאות לא שהוא ישכיל הנמצאות מצד שהם עלה לשכלו כענין בשכלינו הנה ענין אמרם שהוא לא ישכיל מה שתחתיו מן הנמצאות הרצון בו שהוא לא ישכילם בצד אשר נשכילם אנחנו אבל בצד אשר לא ישכילם משכיל נמצא זולתו לפי שלו ישכילם נמצא זולתו בצד אשר ישכילם הוא ישתתפו בידיעתו ית' מזה כי זה הוא התאר המיוחד בו ישתבח ולכן לא נעביר בידיעתו בשהיא כוללת ולא חלקית לפי שהכולל והחלקי שלולים מן הנמצאות וכולל הב' ידיעות הווה נפסד ולכן היתה בטלה בשם ית' השאלה הידע החלקים אם לא ידעם כמו שיבא וזאת השאלה ר"ל הידע זולתו הוקפה בין שני חלקים הכרחיים אחד מהם שהאל לו השכיל הנמצאות על שהם עלה לידיעתו חויב שיהיה שכלו נפסד ושישלם הנכבד בנקלה ולו היתה עצמותו בלתי משכלת הדברים וסדורם היה הנה שכל אחד אינו משיג צורות הנמצאות על מה שהם עליו מן ההדרגה והסדור וכאשר היו שני אלו הפנים בטלים חויב שיהיה מה שישכילהו עצמותו הם הנמצאות במציאות יותר נכבד מן המציאות אשר היו בו נמצאות והנגלה על שנמצא האחד בעינו נמצאו לו מדרגות במציאות הוא מה שיראה מענין הנפש כי המראה נמצא לו מדרגות במציאות קצתם יותר נכבד מקצתם וזה שהיותר פחות שבמדרגותיו הוא מציאותו בהיולי ולו מציאות יותר נכבד מזה והוא מציאותו בראות וזה שזה המציאות הוא מציאות המראה משיג עצמותו ואשר לו בהיולי הוא מציאות דוממי בלתי משיג עצמותו וכבר התבאר גם כן בחכמת הנפש שלמראה ג"כ מציאות בכח המדמה ושהוא יותר נכבד ממציאותו בכח הרואה וכן בכח הזוכר מציאות נכבד ממציאותו בכח המדמה ולו בשכלו מציאות יותר נכבד מכל מציאויותיו והוא המציאות אשר אי אפשר שימצא מציאות יותר נכבד ממנו אלה דברי אבן רשד בהתחסדו עם רעיו מסיר הגנות מחבריו הפילוסופים כולל היתר כל הספקות אשר בידיעת זולתו מבאר כל עמקותיו מסדר חקירתם ואיך עלו עד החקירה העליונה לא להתגדר ולא להתגאות אך נתנו לו הגאות האמתי ר"ל לבלתי השוות שכלו עם שכלינו כמו שאין להשוות עצם מראותו עם מראתנו אשר השכלים צורתם ואמרו ואין הטבע בעל שכל והשגה ירצה שידע מהו עושה ואם הוא חכם במה שמביא אל התכלית וזה מוסכם מכל הפילוסופים כי הכח הטבעי אשר בזרע האדם המהוה המציר אינו בעל שכל ואם אבובכר בן אלציג כבר אמ' שבו התחלה שכלית פועלת אמנם לא ראיתיו לאחר זולתו אבל זאת ההנהגה דומה למלאכת מחשבת בלתי מחטיא בהביאו אל התכלית המכוון אשר בעבורו קדמו כל הסבות תבוא לפי דעת הפילוסופים   מהתחלה שכלית יגיע מאתו טבע יכוין בזאת ההנהגה ותישרהו והוא מפעולת בעל שכל לפי דעתו הוא ממציא הטבע המכוין לתכלית ומשפיע הצורה והוא אשר הטביע אלו הכחות וכו' עוד אמ' מפני היות עניני בני אדם האפשריים בטבעם בלתי מסודרים ירצה אשר רוב עניניהם כמו שאמ' אינם ענינים טבעיים לבד אבל נמשכים ג"כ להיות האדם בעל יכולת והשתכלות והם אפשריים בטבעם כי כמו שאמ' ארסטו' ואם בהמצא המסובב יחויב שימצאו העלות הקודמות הנה בהמצא הסבות לא יחויב שימצאו המסובבים המתאחרים כי אינם יחסם להם בהכרח אבל תפול שם סבת ההזדמן והבחירה ולולי זה יהיו הענינים כלם הכרחיים ואינו כן ואמרו בלתי מסודרים ירצה על ההקש הנאות מורה על שהוא מהנהגת מנהיג וכונת מכון משגיח עליהם עוד אמ' רוצים בו שהשם אם הוא עמוד שהכל נשען עליו הוא בלתי משיג אלו הענינים הפרטיים ירצה והוא הנרצה באמרו אינו רואה ואינו שומע ולא הגיע מאתו לא מצוה ולא אזהרה לנביאים והוא הנרצה באמרו ולא מדבר כי הדבור נמשך מהראיה והשמיעה והאמת שהמצות והצואות כולם נתנו מרועה אחד כפי ההכנה אשר יוטבע עליו וכבר קדם אמתת הנבואה וגדרה ומדרגותיה כי לא יעשה יי' דבר כי אם גלה סודו וכו' הנמצאים והמדרגה אשר ייוחד משה רבינו ע"ה כפי הבחינה השנית גם המעמד הנבחר והמקצץ בנטיעות הוא מי שלא יסכים הענפים עם השרשים: