זכר שראה ד' חיות מצוירות כל חיה מהם בעלת ד' פנים כי היא סבה לאופנים ד' ולכחות ד' ובעלת ד' כנפים שהם סבות תנועות כל חיה וכלל צורת כל חיה אדם כמו שאמ' דמות אדם להנה כי היא משכלת והיא סבה לנפש המדברת הנכללת בה הכחות הד' וכן זכר שהידים גם כן ידי אדם אשר הם לעשות בהם כל מלאכת מחשבת כי פעולות אלו הכחות הוות כל מה ששמירת המתהווה וזהו ענין הטבע החכם המנהיג המשגיח בהמצאת החי במלאכת מחשבת משגיח בשמירתו רגליהם רגל ישרה מלמד שאין ישיבה למעלה כי לו ינוחו החיות יאבד העולם כי מציאותם וחיותם בתנועה ואולם הרגלים כפותם עגולות כפף רגל עגל בשביל הסבות שאלו הד' חיות אין ביניהם רקות כי הם כגלדי בצלים והגופות מחוברות אמנם פניהם וכנפיהם היו פרודות כי אין סבות תנועת האחת הן הן סבות תנועת האחרת ואם הן אחת במין וכמו כן הענין במה הן סבות לד' הכחות כי כל אחת מהן סבה באופן מיוחד אליה הנה שפניהם וכנפיהם היו פרודות אבל מלמעלה כי מצד החשמל היו פרודות בפנים וכנפים שהן זכות כעין נחשת קלל כי הם ספיריות בעצמם ואם הן מאירות מצד גשמים קבועים בהם או חוזרים בהם מראיהן כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים ומתלהבת בין וכו' הכוכבים שחוזרים ברקיע אמר שתנועת החיות אין בהם כפיפה ולא עקמימות ר"ל לא נזוריות ולא יציאה מן העגלה האמתית אבל תנועה אחת מדובקת והוא אמרו לא יסבו בלכתן ואחר כן זכר שכל חיה מהן תלך אל עבר פניה ולפי שכבר ייחד פנים ד' לכל חיה אמ' על דרך ההערה ואני תמה לאי זה פנים והיא בעלת פנים רבים אמר זה לא להבחין שכל המעין כי אין הפנים הנאמרים הנה אחת מד' פנים אבל היא המיוחדת שבכנפים והוא אמרו סוף דבר אין הליכת ארבעתם לצד אחד ולכן אמ' איש אל עבר פניו ילכו ירצה כל אחד כנגד כל צורת האמתית והוא עצמותו כי כל חושק יתנועע נגד חשוקו שאלו החיות היו תנועתם מרוצית ר"ל במהירות חוזרות חלילה גם כן במרוצה כי אשר ממנו יתנועע אליו יתנועע במהירות כמראה הבזק כמו שפירש יונתן בן עוזיאל ע"ה רצוא ושוב חזרן ומקפן ית עלמא ותייבן וכו' והרצון קים בצד ההוא כי טבע המניע נותן זה ואם הוא נבדל ואמ' שהוא ראה גוף אחד תחת החיות והוא כל מה שתחת גלגל הירח קצתו אצל החיות וקצתו בארץ והוא ההיולי כשילקח עם צורתו הגשמית לבד כאלו הוא גשם כדורי בלתי בחינת צורה עצמותית ושהאופן ההוא בכללו בעל ד' פנים אמר מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש כי הוא תרי משית ודמות אחד לארבעתם כי הם במדרגת הדומם והנושא אחד נעתק מאמרו וארבעה כי מצד הנושא גם עם הצורה גשמית הוא אופן אחד ובבחינת הצורות העצמיות הטבעיות החלות בהם ד' כבר גלה שהארבעה פנים אשר לאופן הם הד' אופנים כי מצד הצורות שבה נחלק לד' גרמים ואם צורת הד' אופנים צורה אחת יסודית ואחר כן הודיע באלו האופנים שהם מורכבים קצתם בקצת מראיהן ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן כי יתגמלו בשווי ויעורבו וזה בסבת תנועות החיות אשר הם חוברות אשה אל אחותה כי החיות אין בהם מלת תוך אבל הם תוך הנמצא באופנים אפשר שרצה בו מלא עינים ממש ירצה כי הנמצאים המתהוים מהאופנים הרבה מהם בעלי עינים ובשר ודומיהם אמנם תנועות האופנים אמ' בהם שאין בתנועתם לא עקמימות ולא עקלתון אבל תנועות ישרות שלא יתחלפו כי הם אמנם יבקשו אם להתנועע אל החיות ומן החיות והנה יתנועעו תנועה ישרה בלי עקמימות כי היא התנועה היותר קצרה אל המקום הטבעי וזה כאשר נפרד האופן ממקומו הטבעי כי בהיותו בו לא יתנועע כי אם בהכרח וזה כאשר תניע אותו החיה אשר האופן נקשר בו וזהו אמרו שאלו הד' אופנים אינם מתנועעים מעצמם בחיות ושם מניע האופנים החיות ואמ' על ד' חיות רקיע כי כבר הודיעך כי על הד' המצוירים אחד חלק כעין הקרח הנורא אין בו צורה כלל ר"ל גשם מן הגשמים הנקראים צורות אצל הראשונים ועל הרקיע דמות כסא הוא גלגל אחר יקראוהו קצת החכמים הראשונים שמי ההצלחה ועל הכסא ההוא דמות כמראה אדם והוא החשמל הנחלק כמו שיבאר זה כלל מה שספרו בהשגה אשר השיגה תחלה בנהר כבר: