Narboni on Guide for the Perplexed, Part 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כשתתבונן בפעולות האלהיות ר"ל הטבעיות ירצה והם אשר מן המנהיג אשר הוא שרו של עולם עוד אמ' וכמו זאת ההנהגה בעצמה מן המנהיג ההוא בעצמו באו דברים רבים בתורתנו כי הענינים התוריים והצורות הטבעיות כולם נתנו מרועה אחד ממנהיג אחד כי התורה ענין אלהי והבן משלו באמרו והיה דומה אז כאלו יבא נביא בזמנינו זה שיקרא לעבודת השם ויצוה להמון מה שצוו החשובים אמרו בלבבכם וכו' ויאמר השם צוה אתכם וכו' וכבר ידע הרב ז"ל כי הנפש תברח מזה והתיר השאלה אבל אמנם התורנים הקשו קושיות אחרות ואני אגלה לך סודם הם חשבו שהשכינה הוא אור אלהי ואינה דבר חוץ מאמתת הבורא ית' ואם למעלה שם חביון עוזו והאמינו שהקרבנות סבה להתמדת השכינה במקדש ובמחנה יי' גם להתאחדות הספירות אשר האמינו שהם בלתי נבדלות מהשם כאלו הם אשר נקראם אנחנו שכלים נפרדים ונתנו לכל ספירה טבע דומה לטבע הגלגל אשר נכחה מדת חסד כנגד צדק פחד כנגד מאדים וכן כולם ואמרו שרוב הקרבנות הם כנגד תפארת שהוא החסד והוא יי' כרוב דברי התורה ומהם מיוחדים לאלהי הארץ ואחר שנתנו שרשים רבים על דמיון אלה הסדורים אמרו כי בהקריב הקרבן ישלם משפט אלהי הארץ אל הספירות ההם יתאחדו ויהיה ריח ניחוח ליי' והוא אמרו את קרבני לחמי לאשי והשכינה תשרה בישראל ויהיה בתוכם יי' ואמרו ואם הוא אמת שהקרבנות אין להם כונה בעצמם אבל להרחיק מע"ז למה הקריב נח קרבן בצאתו מן התבה ואז לא היתה ע"ז וקובל הקרבן ונשבע מעבור מי נח עוד על הארץ ושמואל הנביא למה הקריב עולה טלה חלב בהצר הפלשתים על ישראל ויעלו עולה כליל ליי' ונענה והתלמידים אשר השגתים בעת הלמוד היו משיבים על זה שאיננו אמת שלא היתה ע"ז בעת צאת נח מן התבה כי כל עוד שאדם נמצא בעולם יש ע"ז בעולם כי אם משלא יוכל לפנות אליה יפנה אל האלילים או לא יענה לכן הקריב נח ושמואל וזולתם ואני איני משיב עצמי הנה לאמת אם הקרבנות מכוונים בעצמם אם לא כי אין זה מוטל עלי הנה במה הוא פירוש אבל המוטל עלי להבינך דברי הרב ז"ל ואני אומ' כי אלה המקישים ולא המתירים הקושיא לא הבינו דברי הרב ז"ל אם המקישים כי הקשו על מה שלא אמרו הרב ואם המתירים כי קבלו הקושיא והצטרכו להתירה בהניח מה שאינו והוא שיש ע"ז בשאין שם עובד ובאור זה כי רבינו משה ז"ל ע"ה לא אמ' שטעם הקרבן הוא להרחיק מע"ז כמו שראו המקישים והודו המתירים ואם הוא נמשך ממנו אבל אמ' שהעבודה המורגלת לנח שב כאלו הוא מיני העבודות ההם ונשא פנים למנהג ונתן מקום למורגל וצוה מיני העבודות ההם לעשותם לו ית' שישתחוו לו ושיקטירו לו אלו העבודות הוא שהיינו רגילין בהם לעשותם לנבראים ולענינים ההם וכאלו הוא מושכל ראשון שהאלוה ראוי שיעבד באלו הקרבנות וההיכלות ולא היינו יכולין לעזבם לבלתי עבוד בהם מה שנאמינהו באלה וצוה ית' כמו שהיינו עובדים באלה העבודות לצלמים או לאלוהות ההם ככה נעבוד בם השם ית' כדי שתתאמת בזה אמונתנו בו לא שצוה הקרבן להרחיק מע"ז אבל צונו בו לעבוד בו השם ית' כמו שהרגלנו לעבוד האלוה בו כמו שנעבדהו בתפלתנו ובתעניותנו ואם נוכל לעבדו בלב לבד והיא העבודה האמתית ואם כן רבינו משה ז"ל שאמ' אם טעם הקרבן התרחק מע"ז למה הקריבו אדם הראשון או נח ונענו בו ואם לא היתה ע"ז ובלעם למה הקריב קרבן והתשובה אמתית בזה היא שהם הקריבו הקרבן לעבוד השם ית' בו לא להרחיק מע"ז אבל כמנהג לעבוד השם בו ושאין טעם הקרבן להרחיק מע"ז אבל טעם הקרבן באמת הוא העבודה לשם בו כמנהג ומה שהביא לצוותינו הוא ההרגל והמנהג מפני שלא נוכל להמנע מלהתפעל למי שהוא אלהינו וכמו שנאמין שהשם ית' יקבל תפלותנו וצעקותנו ואם נוכל לעבדו בלב בלי דבור והוא המכוון בעצמו וראשונה כך נאמין שהשם ית' יקבל קרבנותנו ויעתר לנו בם ואם נוכל לעבדו בתפלה בלי מעשה הקרבן ולזאת הסבה עבדו נח ושמואל וזולתם והתבודדות במעשה הקרבן יעלה המחשבה בו ית' ונשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים זאת היא התשובה האמתית על זאת הקושיא למי שיחזיק בדברי הרב ז"ל ואיני תמה על המקשה שהיה חכם באשקלאוטריא לא בחכמת הדבר אבל אפלא על כל החכמים שראיתי ענינם וידעו במלאכת ההגיון איך הודו ונתנו לה מקום על דברי הרב ז"ל עד שהוצרכו לחלוק על המוחש ולהניח ע"ז בעת שאינה והסתכל בזה וממה שיורה אותך על כי כונת הרב כי הוא מה שאמרתי לך לא מה שחשבוהו אמרו לא גזרה חכמתו להניח מיני העבודות ההם והעתיקם לא אמ' מפני הרחקת ע"ז אבל מפני שלא יוכלו לסבול להניחם כענין התפלה והצום אצלינו היום ובהשאיר העבודות נמשך הסתלקות ע"ז וכמו כן אמרו כי כאשר היה זה המין מן העבודה ר"ל הקרבנות על צד הכונה השנית ודמם אל הצעקה והתפלה בו שיתחלפו בפחות ויתר בקורבה אל הכונה הראשונה אמנם סוד דור המדבר כבר פרשו לך הרב ז"ל ומה שהשלים באמרו והבינהו מאד והסתכל בו ירצה שהקרבנות בכללם וכל העבודות ההם אינם מכוונים בעצמם ראשונה אבל לא גזרה החכמה האלהית להניחם לגמרי לטבע ההרגל: