Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 184
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**(סימן קפ"ד בט"ז ס"ק ב') ותמוה הוא להחמיר כו'.**בשפתי כהן סעיף קטן ז' כתבתי שכן גם כן דעת הרמב"ן ושכן מוכח בש"ס וקצרתי בדבר ובספרי בארתי הדברים דהכי מוכח ממאי דקאמר בש"ס (נדה ס"ג ע"ב) אמאי דפסק רבא כר' יודא דאם רואה בתחלת היום או באמצע היום צריכה לפרוש כל היום ובסוף לילה כל הלילה ומי אמר רבא הכי והאמר רבי יאשי' אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן וכמה אמר רבא עונה מאי לאו עונה אחריתי (פירש רש"י דאם וסתה ביום אסורה כל היום וכל הלילה שלפניו) לא אותו עונה דקשה מהיכי תיתי ס"ד לומר עונה אחריתי דהא רבא עונה קאמר וא"כ הל"ל תרתי עונות אלא ודאי ס"ל לש"ס דאם אין לה שעה קבועה ביום מקרי כל היום וסתה. וצריכה לפרוש עונה אחת סמוך לוסתה דהיינו כל הלילה שלפניו אם כן האי עונה אחריתי הוא ואם כן רבא דקאמר סתמא דצריך לפרוש עונה אחת סמוך לוסתה מסתמא מיירי בכל ענין בין יש לה שעה קבועה ביום או לא ואם כן ע"כ באין לה שעה קבועה קמיירי בעונה אחריתא א"כ מאי לאו דהאי עונה דהיינו עונה אחריתא אפי' ביש לה שעה קבועה ביום ומשני לא אותה עונה כלומר אם יש לה שעה קבועה אין צריך לפרוש אלא אותה עונה ודוק. ואף שיש לדחות הוכחה זו מ"מ כן נראה לי עיקר. ואין להקשות אמאי לא פירש הא"ז דאין שעה קבועה דיש לומר דסתמו כפירושו מדכתב אם רגילה לראות ביום משמע כל היום שעתה א"נ אפשר דס"ל דבזמן הזה אין לה וסתות כ"כ לקבוע שעות ביום וכיוצא בזה כתב האגודה ס"פ האשה אחר שהביא סוגית הש"ס דרבי יודא שם וזה לשונו תניא והזהרתם כו' סמוך לוסתה עונה וכשיעבור אותה העונה מותרת ועתה שאין לה וסתות גמורות יש להרחיק מעט קודם עונת הוסת ולאחריו ע"כ: עודהאריך שם להקשות על האביאסף היאך תחשוב אלו הי"ב שעות דל"ד לדם בתולים כו' ולא קשה מידי וכבר הרגיש בזה מע"מ ואעפ"כ העלה דדברי האביאסף עיקר אלא ודאי חשבינן שעה זמניות וכמו שכתבתי בשפתי כהן שם ורצה לומר דאם וסתה ביום בתקופת טבת שהיום אינו אלא ט' שעות כשבאת לחוש פעם שני לא סגי ביום לחוד אלא צריכה לפרוש שעה ומחצה קודם היום עד שעה ומחצה בתחלת הלילה ואם וסתה בתוך הלילה כשבאת לחוש פעם שנית עונת הלילה אינו צריך לפרוש מתחלת הלילה אלא משעה ומחצה בתחילת לילה עד שעה ומחצה לפני נץ החמה שהוא י"ב שעות משום דבתקופת טבת הלילה לוה מן סוף היום ומן תחלת היום ושעה ומחצה שמתחיל עתה להיות לילה היה ראוי להיות עדיין יום בימי ניסן וכן שעה ומחצה שבסוף הלילה היה ראוי להיות יום בימי ניסן ועל דרך זה בימי תמוז. וכן פי' בדרישה בתחלה. והפירוש אחרון שתפס בדרישה עיקר אין לו רגלים כלל והשתא ניחא מה דאיתא בש"ס ופוסקים וסתה אם הוא ביום פורש ממנה כל היום וכן בלילה כו' דאינהו לא איירי אלא ביום ולילה שהן מן הדין יום ולילה דהיינו י"ב שעות אבל בתמוז וטבת היום והלילה המותר אינו מן הדין שהיום לוה מן הלילה והלילה מן היום וכל זה ברור:
**(בט"ז ס"ק י"ב) פי' אפילו אם לא בדקה כו'.**ויש מחמירין בזה כמ"ש בש"ך ס"ק כ"ג ע"ש: