**(הג"ה סימן י"ט סעיף א') השוחט צריך שיברך קודם כו'.**בבית יוסף וכ"כ הרמב"ם בפ"א מה"ש עכ"ל ובכ"מ לא הביא מקור דין זה והוא גמרא פ"ק דפסחים דף ז' אמרינן התם כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן ומייתי התם ברייתא דעל השחיטה אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיט' ע"ש והכי איתא בירושלמי פרק הרואה השוחט [אומר] בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה שחיטה מאימתי מברך עליה רבי יוחנן אומר עובר לשחיטה יוסי בן נהוראי אומר משישחוט למה שמא תתנבל שחיטתו מעתה משיבדוק הסימנין חזקת בני מעיים כשרים ע"כ וקיימא לן כרבי יוסי וכגמרא דילן פרק קמא דפסחים עד כאן הג"ה:

**(ס"ק ט') י"ל כיש אומרים אלו כו'.**זה אינו דהסכמת הפוסקים כסברא הראשונה וכ"פ כל האחרונים. בשפתי כהן ס"ק ג' צריך להעביר קולמוס על ועוד ראיה ברורה דגרסינן כו' עד וכן בעלמא דלא שייך ה"ט אינו מברך. וכן צריך לו' והכי משמע מד' הר"ר יונה פרק שלשה שאכלו שם דה"ה בכל שאר הברכות עובר לעשייתן אם לא בירך אינו מברך אחר כך עיין שם. וגם בפסקי רקנטי סי' ע"ב וכו'. כצ"ל ועוד מצאתי עכשיו ראייה לדברי ממ"ש הכל בו ומביאו בית יוסף באורח חיים סי' תל"ב. אם לא בדק קודם שיתחיל לבדוק מברך כל זמן שלא סיים בדיקתו דכל מצוה שיש לה משך זמן כל היכא דבירך מקמי סיום המצוה עובר לעשייתן הוי עד כאן לשונו וכ"פ הרב רמ"א שם בהג"ה דדוקא כל זמן שלא סיים בדיקתו יברך אבל לא אחר כך וכן נראה מדברי הפוסקים גבי ברכת אירוסין עיי"ש: