Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 236
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**(סי' רל"ו ט"ז ס"ק י"ב) כדי שיזכה חבירך.**אין ענינו לכאן אלא הל"ל לקיים שבועתך:
**(שם ט"ז ס"ק י"ג) וכתב שהביא ר' ירוחם ראיה מפ"ק דסוטה ונ"ל שהראיה היא כו'**טעה בכאן דהא ראיה זו ליתא בר' ירוחם וגם כל הדברים שהביא בב"י אינם כלל בר' ירוחם אלא חסרון הוא בב"י וכך צריך לומר וכ"כ בהגהת מרדכי והביא ראי' לדבר מפ"ק דסוטה כו' והדברים שהביא בב"י הם בהגהת מרדכי שם והראיה מפ"ק דסוטה מפורשת שם וז"ל יש לדקדק דשני אנשי' שנשבעו זה לזה ועבר האחד על שבועתו השני נפטר מאותו שבועה כדקאמר פ"ק דסוטה גבי שמשון שהרג פלשתים אמר רבי חייא הוחלה שבועתו של אבימלך דכתיב אם תשקור לי ולניני ולנכדי ופירש"י הותלה בטלה כמו לא יחל דברו לפי שעברו פלשתים על השבועה תחלה ועיין בתוספות פ"ק דסוטה תשובת הרב משאנ"ץ וז"ל אמנם כן היתה קבלה בידי כו' עד מותר לאלתר ואין צריך התרה עכ"ל הגהת מרדכי שם וכדאיתא בב"י. ורבינו ירוחם בסוף ני"ד הביא גם כן ראיה כיוצא בזו וז"ל וראיה מדוד כשהלך להלחם עם הארמיים אמרו לו הסנהדרין כיון שהם עברו הברית שכרת יעקב עם לבן הארמי בימי בלעם כבר היו פטורים ישראל לעוברו כדאית' במדרש תהלים מכתם לדוד בהצותו עכ"ל: והראיה שמביא ממשה אין ענינה לכאן דהתם יוסף לא נשבע כלל אלא משה אמר שיהיו מנוקים מטעם שיהיו אנוסים כיון שאינו מראה את עצמו. גם הקושיא שהקשה למה האריך משה כ"כ לא קשה מידי דלהכי קאמר הגיע השבועה דאם לא הגיעה השבועה לא היו מנוקים משבועתו במה שאינו מראה את עצמו שהרי לא הגיע זמן הפקידה ויוסף השביע פקוד יפקוד והעליתם את עצמותי והיו עוברים שבועתו של יוסף שהיה להם להמתין עד שיפקדם הש"י ויקחו עצמותיו ואז יראה את עצמו: גםבמה שמחלק בין תנאי שהעיקר תלוי בו לתנאי זמן וכה"ג והשיג על הבית חדש כל דבריו תמוהין בזה וכבר הוכחתי בחיבורי בחשן משפט סי' כ"א מן הירושלמי דקדושין פרק האומר ומן הר"ן שם דאפילו בתנאי זמן וכהאי גוונא פטור דהא איתא התם על מנת איכנסך ליום פלן ואין אתא יום פלן ולא כנסתיך כו' לא יהיה כלום ואירעו אונס וקי"ל כרבי יוחנן דאונס כמו דלא עבד ואינה מקודשת ע"ש אם כן פשיטא כיון דקדושין דאיסורי ערוה דאוריי' בטלין בהכי כל שכן שבועה דנשואין ותנאי ממון וכה"ג. וגם אין סברא כלל לחלק בהכי דמה בכך שעיקר הזיווג תלי בזה סוף סוף כיון שתלה התנאי בזה ולא נתקיים התנאי אין חברו מתחייב שלא חייב עצמו אלא על התנאי זה יהיה מי שיהיה. ודברי הב"ח נכונים בזה לענין דינא מטעם שכתבתי ושלא כדת השיג עליו אך מה שהשיג הב"ח על הר"ב בהגהת ש"ע אינה השגה מטעם אחר וכמ"ש לקמן. ומ"ש וכן מצינו לענין מכירה כו' כדאי' בח"מ סימן ק"צ כו' לא דמי כלל דהתם לא מפרש שמוכר על תנאי זה מה שאין כן הכא שמפורש כן. ומה שכתב ויש עוד ראיה ממ"ש בסי' רכ"ח כו' וכפי שהבאתי שם לשון רשב"א ותשובת רמב"ן גם כן לא דמי כלל דודאי הוא עצמו שנשבע מחויב לעשות כן אף שכבר עבר השבועה אבל חברו שכנגדו לא נתחייב דוקא אלא על תנאי זה כו'. ומ"ש ודבריו אלה דברי תימה כו' כבר הוכחתי דאדרבה דבריו תמוהין ודברי הב"ח נכונים ומוכרחים וכמ"ש ומ"ש וכן דנין בכל יום אינו כלום דבתנאים שלנו אינו כתוב תנאי שהשידוך נעשה ע"מ שהנשואין יהיו לזמן פלוני ואם לא יבא לזמן פלוני יבטלו הנשואין דודאי אי הוי מתנין כן או הוה כתוב כן היו התנאים בטלים אף שה"ל אונס אך בתנאי' שלנו מתחלה נעשה השידוך בסתם ואח"כ מתנין ומפרשין זמן הנשואין וכה"ג וכן כתוב בתנאים ממילא כיון שבתחלה נעשה השידוך בסתם ואירעו אח"כ אונס בשאר תנאי' שאין התנאים מתבטלים בכך וצריך חברו שכנגדו לקיים השידוך ובזה נתיישבו דברי מהרמ"א בהגהת ש"ע ושלא כדת השיג עליו הב"ח שהרי הרב קאי אאיש ואש' שנשתדכו זה לזה וקבלו חרם לינשא לזמן קבוע כו' משמע שבתחלה נשתדכו בסתם ואח"כ קבלו חרם לינשא לזמן קבוע אבל דברי מהרי"ו דוחק לפרש כן שכתוב שם שנתנה תקיעת כפה להנשא להמשודך על תנאי המבואר כתוב וחתום כו' ואולי ר"ל שלא אמרה כן רק שתנאי זה נכתב כן ודותק. ואפשר דגם בעל הטורי זהב מיירי בענין כזה שלא נתפרש מתחלה שעושה כן על תנאי זה אבל אין פשט דבריו מורין כן. גם מכל מקום ראיותיו אינן כלום וכמו שכתבתי רק לענין דינא נראה עיקר כמו שכתבתי ודו"ק: