**(סימן צ"ח בט"ז ס"ק ה') ולע"ד נרא' דברי הרשב"א נכונים כו'.**כבר כ"כ הב"ח אבל כבר הקשיתי עליו בש"ך סק"ח דעדיין קשה מנין לנו להמציא היתר כיון דל"ד כלל ויש טעם נכון לחלק ביניהם דהכא נרגש הטעם ודו"ק:

(שם ס"ק ו') הקשה מסי' פ"א והאריך בזה וכל דבריו דחוקים ומעיקרא לק"מ דהכא הוי שפיר חסרון חכמה כיון דלא אפשר לעמוד על שעורו אבל התם מדינא כשר דהא אפשר למיבדק בפושרין ובנפיחה אלא דמחמרינן ואמרינן דלא בקיאי אנן בבדיקה הילכך ודאי ספק מעליא הוא ודו"ק:

**(שם ס"ק ח') ומה שנרשם במ"מ על ההג"ה ולא אמרינן גבי כלים וכו' אותו המעתיק טעה וכו'.**כבר כתבתי כן בש"ך במראה מקום שלי על הגליון:

(שם) ושם **ובאמת אין זה ראיה דגם שמיש היתר וכמ"ש סימן צ"ב כ"ד וכ"כ האו"ה כלל כ"ד וכו'.**לא ידענא מאי קאמר ומאי היתר יש שם הלא טפת חלב שנפלה על מקום הריקן שבקדרה טעמא דאסור משום דהבלוע בה נעשה נבלה ואם כן שפיר מייתי רמ"א ראיה:

(שם) ושם **ונ"ל ברור דהמרדכי לא מיירי אלא לענין כו'.**וזה אינו דמודה המרדכי דגוף החרס לא נעשה נבלה וכמ"ש המהרש"ל והב"ח וכמ"ש בש"ך סק"כ:

**(שם ס"ק י"ד) אבל לדידן.**ובש"ך סקל"ד כתבתי נמי לדידן ע"ש: