**(סימן רפ"ט בשו"ע סעיף ב') בתחלת שליש עליון כו'.**הוא דעת הרמב"ם ועל פי זה נמשכו קצת אנשי מעש' בדורנו שמניחים בתחלת שליש העליון אבל כל העולם נוהגים להניחה בגובה הפתח כדעת הרא"ש ולעד"נ שיפה הם עושים לפ' שכן נראה עיקר בש"ס במנחות (דף נ"ג) ואותן אנשי המעשה לאעיינו שפיר רק בש"ע ואילו הוו עיינו שפיר בגמרא לא היו עושים כן וכן משמע להדיא בסמ"ג עשין כ"ג דף ק"ו סוף ע"ג ע"ש וכן משמע ברבינו ירוחם בספר אדם נתיב כ"א ח"ז ע"ש: שובנ"ל ברור דהרמב"ם לא היה גורס בש"ס שלא להרחיקה מן הקורה יותר משליש וכן משמע להדיא בתוספתא ורש"י שם דלא גרסי ליה אלא גרסינן ומאי תחלת שליש העליון דקאמר שמואל להרחקה ותו לא מידי (שוב מצאתי להדיא כן הגירסא בגמ' על קלף שנכתבה לפני כמה מאות שנה) ומפרש הרמב"ם דלא כפירש"י ותוספות אלא להרחקה כלומר דר' יוסי מודה לר' יודא דצריך להרחיקה מן הקורה טפח ומשום חשש הרחקה קאמר שמואל דמצותה להניח בתחלת שליש שהוא הרחק' וסייג לזה שיניח' למעל' טפח והשתא אתי נמי שפיר מה שהקשו הב"י והב"ח מנ"ל להרמב"ם דצריך להרחיק' למעל' טפח והשתא אתי נמי שפיר דלא כ' הרמב"ם להדיא דאם קבעה למטה מזה פסולה דאם איתא דמפרש כפירש רש"י ותוס' דשמואל אתי לאפוקי למטה אם כן עיקר דינא דשמואל לא כ' הרמב"ם בפי' אלא במשמעות אלא ודאי כדפרישי' כנ"ל ברו' דעת הרמב"ם ודלא כב"י וב"ח שנדחקו לדעתו וא"כ משמע להדיא מתוס' ורש"י דס"ל כהרא"ש וכן דע' הסמ"ג ורבינו ירוחם וכמ"ש. וכן דעת רבינו אליעזר ממיץ בספר יראים סי' י"ח וז"ל שם אמרינן בהקומץ אמר רב חסדא מצוה להניח בתחלת שליש העליון פירו' שלא ישפילנ' יותר אבל להגביה יותר רשאי והטעם כדתני ר' יוסי וקשרתם וכתבתם מה קשירה בגובה יד וראש אף כתיבה בגובה דלת וכן בשלטי גבורים כתב בהל' מזוזה וז"ל ומצותה בתחלת שליש העליון ולמעלה ומש"ה אומר שמצותה בגובה שליש העליון ול"נ שמשליש העליון ולמעלה מצותה בכל מקום שירצ' כמבוא' בקונטר' הראיו' וכן היא שטת הפרשני' ע"כ לשונו אם כן יפה עושים כל העול' שנוהגין כרוב הפוסקי':

**(בט"ז ס"ק ג') לא אשכחן מאן דפליג כו'.**זה אינו אלא הרמב"ם והנמוקי יוסף פליגי וכמבואר בב"י וכן דעת הבית יוסף: