Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 397
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(סימן שצ"ז בט"ז ס"ק ב') האריךלהוכיח דלא אוקמיה אחזקתיה ויש לדחות כל ראיותיו ראיה א' שהביא מגל יש לומר דשאני התם דאיכא ריעותא לפנינו שנפל הגל עליו ועוד דכשאמרינן למפרע משעת נפילת הגל מת יש זמן ידוע אבל הכא אין כאן זמן ידוע שתאמר למפרע מיום זה מת הלכך עד השתא מוקמינן ליה בחזקת חי. ראיה שניה שהביא מהמחליף פרה בחמור י"ל דהתם איכא חזקה כנגדה דיש לומר העמד אחזקתה ראשונה שלא היתה הפרה קנויה לבעל החמור רק דהשתא במשיכתה קנה לה וא"כ צריך לברר שהוא קנין גמור וברור וכן מחלקין התוספות להדיא בפרק השואל דף ק' ע"א ד"ה הא מני סומכוס היא ע"ש. ראיה שלישית שהביא מנהרג יש לומר דאדרבה כי נימא התם אוקמיה אחזקתיה א"כ י"ל דאכתי חי הוא דהא השתא באנו לדון אם הוא חי או מת. ועוד דהתם נמי איכא חזקה כנגדה חזקה דאשת איש דעד השתא בחזקת אשת איש קיימא ולא תוציאנה מחזקתה וזה לא שייך הכא גבי אבלות ועוד דיש לחלק בכל הנך בגווני אחרינא ודו"ק. ומה שכתב דאם הורה המורה שאין צריך להתאבל ואחר כך נודע שהיה למפרע תוך ל' אין צריך לחזור ולהתאבל יפה כתב וכן כתבתי בש"ך סוף ס"ק א' וז"ל ולפעד"נ דאין צריך להתאבל בכה"ג וע"ל ר"ס שצ"ו ודו"ק עכ"ל כצ"ל ולא כמו שנדפס ולפעד"נ דצריך להתאבל דהא בר"ס שצ"ו משמע דאחר ל' אין צריך לחזור ולהתאבל: