Netinah LaGer, Deuteronomy
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וחצרות, ובחצרות דארגיזו על בשרא. עי' רש"י בהביא דרשת הספרי על דעת ר' יהודה שהוא כפי' הת"א, אבל שינה בפירושו על חצרות, דלתרי לשני לא קאי על שהכעיסו בשליו, ואף ששאלו הבשר בקברות התאוה ולא בחצרות אפשר ששם המקום בתחלה היה חצרות, וב' חצרות היו ע"ש היטב ובס' לחם ושמלה הוסיף מלת "על" קודם מלת "דארגיזו" ולא אדע מדוע לא יוסיף ג"כ "בפארן על דאתפלו"? ובאמת מלות היחס כאלה תחסרנה לפעמים בארמית כמו בעברית, ומובנות בכח המאמר ע"ד מושך עצמו ואחר עמו.
ראה, חזו. כצ"ל בל"ר ולא "חזי" משום שנאמר אח"כ "נתתי לפניכם".
וריבכם, ודינכון. ר"ל לברור לכם דיינים אחרים, וכמ"ש בספרי.
ושטרים, וסרכין. פה כשנסמך אל ראשים ושרים ית' "סרכין" שהוא ל' שר ונגיד, ולקמן (ט"ז י"ח) שסמוך אל שפטים. ת' "פורענן".
גרו, גיורא. עמ"ש אוג"ר להצדיק את הס' יא"ר שירס כן בלא כנוי, אבל לענ"ד טעמו אינו אמת, שהרי גם "וגרך" (שמות כ' יו"ד) ת' "וגיורך" בכנוי.
כקטן כגדול, מלי זעירא ברבא. ר"ל שלא יאמר קצר דבריך או פירושו דברי הקטן כדברי הגדול וכפירוש הב' של רש"י ועי' שבועות ל' ע"ב וסנהדרין ו' ע"ב. ומה שהחליט בראשונה בס' לחם ושמלה, שהאמת הוא כבעל שפתי חכמים, שמלת "כתרגומו" צ"ל בפירוש הראשון "שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה" אתפלא על חכם כמוהו איך נגרר אחר טעות בעל שפתי חכמים, שא"כ היה צריך להיות "מִלָא זעירא" [או יותר טוב "פתגם זעירא"] והאמת הוא כדבריו בסופו, שמלת "כתרגומו" כוללת ב' הפירושים האחרונים יחד, וכמ"ש המבאר בדברי המת' ז"ל.
בשמים, עד צית שמיא. להקל הבאור כתב כן וכמ"ש רש"י ז"ל "דברו הכתובים לשון הבאי".
ההלך לפניכם, דמדבר קדמיכון. לכבוד ה' תרגם כן.
מלא אחרי ה', אשלם בתר דחלתא דה'. לפעמים ית' "דחלתא" ולפעמים "פולחנא" וההבדל הוא, כי כגון הכא שהמלוי הוא רק בלבו וחפצו, ית' "דחלתא" ואם המלוי הוא במעשה, ית' "פולחנא" וכאשר הבאנו לעיל [במדבר ל"ג י"א] דברי בעל אוג"ר בשם ס' יא"ר.
ותהינו, ושריתון למיסק. הוא ל' התחלה וכדרך הפעל "שרי" לרוב כשבא בפועל, שהוראתו כש' "חלל" [או כש' "יאל"] כשבאים בעברית בהפעיל שהוראתו התחלת הפעולה, ובא תמורת תאר הפעל המצטרף על הפעל הבא אחריו במקור להגביל בו ראשית הפעולה ופי' הכתוב לדעת הת"א ל' "הננו" שהוא מל' הִנֵּה המורה על הזריזות כפי' רשב"ם, ולא מל' "הן" המורה על ההסכם בחיוב, כפירש"י.
אינני בקרבכם, לית שכנתי שריא ביניכון. ת' כדרכו להרחיק ההגשמה.
תעשינה הדבורים, נַתְּזָן דבריתא. הפעל הזה לא נמצא בתרגומים בבנין פיעל, והדר' לעווי ינקדו "נָתָזְן" בקל ופי' קציצה וכריתה ופרישה כבבנין הפעיל בעברית "הַתַז" [ישעיה י"ח ה'] או גם בארמית באפעל [דה"א י' ט'] "ואתיזו ית רישה".