ה' הוא נחלתו, מתנן דיהב לה ה' אנון אחסנתה. הוסיף ותקן לכבוד ה', וע' לעיל (מדבר י"ח כ') בפ' אני חלקך.

ומלתם את ערלת לבבכם, ותעדון ית טפשות לבכון. ר"ל תסירו את סכלות לבבכם, כי אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רות שטות.

אלהי האלהים, אלהא דיינין. ת' "אלהים, דינין" מפני שהוא סמוך אצל משפט, ולכן "אלהי" הוא קודש, והאלהים הוא חול.

אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד, די לית קדמוהי מסב אפין ואף לא לקבלא שוחדא. ר"ל שהשי"ת איננו בגדר נשיאת פנים או קבלת שוחד.

ואהבתם את הגר כי גרים הייתם, ותרחמון ית גיורא ארי דירין הויתין, שינה לת' "גרים" בלשון "דורין" כי בני ישראל היו במצרים רק בני ארץ אחרת.

ובו תדבק, ולדחלתה תקרב. בתיב"ע כתוב "בדחלתה" בב', והנכון בל' כאונקלוס מפני שהפעל "קרב" יבוא בארמית לרוב נקשר עם ל' כמו "לקרבה אל המלאכה" [שמות ל"ו ב'] ת' למקרב לעבדתא" [ובכ"י ובדחלתיה תתקרב].

הנוראות, חסינתא. מל' "והיה החסון" [ישעי' א' ל"א].