Netinah LaGer, Deuteronomy
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לא בלו שלמתיכם, לא בליאת כסיתכון. ונעלך לא בלתה, ומסנך לא עדו. בלשון ארמית לא יפול הפעל "בלי" על "נעלים" (ומה שהפך פה המספרים מרבים ליחיד ומיחיד לרבים כן דרכו בקדש כמו שכתבנו במקום אחר).
למען תשכילו, בדיל דתצלחון. הפעל "השכל" נרדף בעברית עם "הצלחה" כמעט בכל הנביאים.
שבטיכם, שבטיכון. משמע שמפרש כהרמב"ן שהוא כלל ואח"כ פרט, שאלו היה מפ' כרש"י, היה צריך לתרגם "לשבטיכון".
מחטב, מלקט. פי' דלא כפשוטו, וה' רייפמאן ישער (במ"ע המגיד כ"ב אלול תרכ"א) שצ"ל "מקטל" כמו "ואקטל דיקלא" (שבועות דף מ"ו ע"א, וכן "רבך קטל קני באגמא" שבת צ"ה ע"א) אבל א"כ למה לא ת' בלשון "קצץ" כלעיל י"ט ה' "למקץ אעין" ? ובאמת גם הת"י תרגם השם "חוטב" בלשון מלקט כמו ביהושע (ט' כ"ג). ובירמיה כ"ב ת' "כחוטבי עצים" ת' למיקץ כו' מפני ששם אמר הנביא מקודם "ובקרדומות באו לה", ואולי גם אונקלוס כולל בהשם מלקט חתיכת הענפים היבשים מן העץ דומיא דשאיבת מים מן היאור.
שרש פרה ראש ולענה, מהרהר חטאין או זדון. ההרהור והמחשבה הם כמו השורש הפורה סמים ממיתים (ולא זכיתי להבין מדוע ת' "חטאין" בל"ר "וזדון" בל"י?).
בשרירות, בהרהור. כוונתו כמ"ש רש"י "במראות לבי כמו אשורנו" ובלשון אנגלית Imagination.
הרוה את הצמאה, חטאי שלותא על זדנותא. ר"ל להוסיף שגגות על זדונות, פרש"י שכ' "הרוה, שוגג שהוא עושה כאדם שכור שלא מדעת", והנה רש"י גרס בתרגום "בדיל לאוספא ליה חטאי כו'" והפסוק מוסב על הקב"ה שיוסיף פורענות, אבל הוא נגד הפשט, כי תשובת התנאי מתחלת בפסוק שלאח"ז "לא יאבה ה' סלוח לו וגו'" והפסוק הזה הוא סוף התנאי, ומותב על האדם, ולולא דעת רש"י ז"ל הייתי אומר כי כוונת הת"א ג"כ על האדם ור"ל האיש אשר יתברך בליבו ויוסיף שגגה על זדון, כי לא יחסום את תאותו ויעבור פעם בשוגג ופעם במזיד, ומלת "ספות" אין הוראתה התגברות מעבירה קטנה לגדולה, רק ערבוב שגגה עם זדון.
וקנאתו, וחמתיה. לא ת' "קנאתי" כלעיל (במדבר כ"ה י"א) משום ששם ה' הוא המדבר בעדו, ופה להרחיק ההגשמה ולכבוד ה' שינה.
ורבצה בו כל האלה, וידבקון בה כל לוטיא. ת' לשון רבים כי "אלה" הוא שם המקרה ויבא כשם הקבוץ גם בל"ר, ולעיל פסוק י"א וי"ג ת' "מומתא" מפני ששם סמוכה לברית.
ולא חלק להם, ולא אוטיבא להון. הוא כמה שפי' רש"י "לא הטיבו להם שום טובה כו'" ועי' רמב"ן ומ"ת.
הנסתרת, דמטמרן קדם ה'. ערמב"ן שפי' הנסתרות הם השגיאות כו', וסיים "ודברי אונקלוס מטין כן שאמר דמטמרן קדם ה'" ואם כדברי המפרשים שפירשו הנסתרות על העובדים עבודת אלילים בסתר ראוי לו לומר "דמעמרין לה'" עכ"ל.