כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. ארי לא על לחמא בלחודוהי מתקים אנשא ארי על כל אפקות מימרא מן קדם ה' חיי אנשא. ת' "יחיה" הראשון בפעל "מתקים" כי הלחם והמזון מקימים את גוף האדם, והשני "חיי" כי מוצא פי ה' מחיה האדם למעלה מן הטבע.

ורגלך לא בצקה, ומסנך לא יחפו. ר"ל "ונעלך לא היה קרוע" כי הש' "חף" בעברית בארמית ובערבית הוראתו גרידה וחכוך כמו לא יחוף את ראשו בתלמוד וע' בערוך ערך חף ב' ובהקדמה כוללת. ושכל המת' את ידיו להשוות את המליצה אל הקודם ואולי הוראת "יחף" בארמית, היא על קריעת המנעלים.

ארץ זית שמן, ארעא דזיתהא עבדין משהא. הוא כמ"ש רש"י "זיתים העושין שמן" וכמ"ש הרד"ק בש' "זית" שיש זיתים שאינן עושין שמן ועמ"ש הח' רוו"ה שהשם "זית" הונח גם על הפרי גם על האילן.

ודבש, והיא עבדא דבש. אולי הוסיף מלת "והיא" לבלי יומשך על מלת "זית" כ"א על מלת "ארץ".

וצמאון אשר אין מים, בית צחונא אתר די לית מיא. הוסיף מלת "בית" כי בעברית יבא השם המפשט תחת השם התואר, כמו "כאסוף קציר קמה" [ישעיה י"ז ה'] לא כן בארמית והוסיף מלת "אתר" להטעים הענין.

כֹּחַ, עצה. כוונתו כי ה' לא יתן כתח לאסוף הון בחמס כ"א לעשות חול בדרך ישרה, וע' בדרשות הר"ן שפי' "אל תאמר כי כחי ועצתי ופועל ידי עשו לי את החיל, כי גם העצה והתבונה והכח הקב"ה נתן לך וכמ"ש הת"א".