כחצות הלילה, בפלגות ליליא. אולי צ"ל "כפלגות כפרש"י וכפי דרשת הש"ס (ברכות דף ה' ומכילתא פ' י"ג), אבל באמת רואים אנחנו, כי הת"א לא פי' כחצות כאלו הוא מקור, כאשר פירשו רש"י ויתר המדקדקים, יען כי לא ת' כד פלוג, כאשר ת' "כשמוע עשו" "כראותו כי אין הנער" ולדעתו הוא, שם מספר חלקיי כמו "חצי" ולכן תרגמו כאשר ת' "ויהי בחצי הלילה" בפלגות ליליא. אבל בכ"י שלי "כפלגות" בכ"ף.

הישב, דעתיר למתב. וכ"ת לקמן (י"ב כ"ט) משום שעדיין לא מצינו שבנו ישב על כסאו, ודוחק לומר ששב על פרעה.

לא יחרץ כלב, לא ינזק כלבא לישנה למנבח. הוא כמ"ש הרשב"ם, אבל בכורי ישראל אפי' קול נבוח של מזיקי החיות לא יזיק אותם, וכן "לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשונו" (יהושע י"ד כ"א) משמע שלא נשך ולא הזיק, ולכאורה "למנבח" הוא התרגום של "יחרץ" ושפת יתר הוא, אבל באמת לא ינזק למנבח הוא התרגום של ולא יחרץ.

והשתחוו לי לאמר, ויבעון מני למימר. לא ת' "ויסגדון" משום שלא מצינו המקור "לאמר" אחר הפעל "השתחויה" רק בדרך החלטה "ויאמר" לכן ת' לשון בקשה. ובזה מתורץ מה שהקשה המהרש"א בח"א (זבחים דף ק"ב ע"ב) ד"ה "ואלו לדידיה לא קאמר" הלא לא מצינו באמת שהשתחוה אח"כ פרעה למשם ולאהרן ? ולדברי המת' א"ש, שאמר "עבדיך יבאו ויתחננו" ולא אמר "אתה תבא ותתחנן" כאשר היה באמת (לקמן י"ב ל"א וע"ש ברש"י) יען שחלק כבוד למלכות.