ולחם מצות, ולחם פטיר. ת' בל"י משום שמפורש במ"א במלואים (ויקרא ח' כ"ו) חלת מצה אחת.

והקטרת, ותסק. כל הקטרה תתורגם בל' העלאה חוץ מקטרת הסמים יתו' "ויקטר" אבל בכתבי הקדש מצינו בכמה מקומות "אסקא בוסמין" (מ"א ג' ג', י"א א', ירמיה ז' ט'. י"א י"ג, חבקוק א' ט"ז).

תנוך, רום. משמע שסובר שהוא גובה האזן וכ"ה בת"כ "אין נוך אלא לשון גובה", ועיין בנתה"ש שמביא מרש"י ומרד"ק שהוא הרך אשר בקצה האוזן.

על כפי אהרן ועל כפי בניו, על ידא דאהרן ועל ידא דבנוהי, כ"ה בחומשי רוו"ה, ולדעתי הוא ט"ס וצ"ל "על ידי אהרן ועל ידי בנוהי" כי "כפי" הוא ל' רבים, וכ"ה בכ"י.

למשחה, לדכאה, לכאורה צ"ע הלא רש"י אשר דרכו לפרש כת"א פי' "להתגדל בהם" ולא "לטהר" ויותר ק' הלא רש"י הביא עד לפירושו מפסוק "לך נתתי למשחה" (במדבר י"ח א') ושם ת"א "לרבו" ולכן נראה שהוא ט"ס וצ"ל "לרבאה" בר' ובב' וזהו כוונת רש"י ורשב"ם לגדולה, וכ"ה בכ"י "לרבאה" והוא אמת.

תחתיו מבניו, תחותוהי מבנוהי, מרש"י נ' שמסרס הכתוב אבל מהת"א לא משמע כן.

הכבש האחד, אמרא חד, צ"ל "אמרא חדא" וכ"ה בכ"י שלי, אבל בפסוק מ' "לכבש האחד" גם בכ"י "לאמרא חד" בלא אל"ף בסוף ועי' ביומא (ל"ד ע"ב) וצ"ע.

ונקדש, ואתקדש. ובכ"י ויתקדש.